משתפר.
מסתדר.
מרגישה טוב יותר.
נראה לי.
אני מרגישה את השינוי,
אני לא יודעת אם זה טוב שהם יודעים איך אני מרגישה.
אבל למען האמת לא אכפת לי.
כי סוף סוף טוב לי.
ואני לא מרגישה שאני מסתירה מהם דברים.
הכל גלוי.
הכל על השולחן.
אז אולי זה רק עכשיו יהיה ככה ואחר כך זה יפסיק.
ואולי זה יימשך.
והם באמת יזמינו אותי כי אני חשובה להם.
אני לא בדיוק יודעת.
אבל כן הזמינו אותי בשישי.
וכן מדברים איתי בבית ספר.
וכן דולב השתנה.
לפחות ביחס שלו כלפיי.
אין לי ספק בכלל שקרה משהו.
מבחינת לימודים.. זה כבר משהו אחר
אז כן קיבלתי ציון מעולה בערבית.
אבל אין בכלל השוואה בין ערבית ואנגלית או מתמטיקה.
אז כן קיבלתי ציון מצויין בבוחן במתמטיקה.
אבל אין בכלל השוואה בין מבחן לבוחן.
קיצור,
די נמאס לי מחודש חשוון.
שאין בו שום חג.
בא לי שיגיע חנוכה.
ואיתו חופש.
של שינה ודברים נעימים ומהנים.
מחר חמישי.
סופ"ש.
סוף סוף.
מה עוד אני יכולה להגיד.
אברם מושלמת שלי.
אני ממש מצטערת.
אני יודעת שזה לא מפריע לך (לפי מה שאת אומרת).
אבל אני יודעת שזה כן, ולי זה עוד יותר מפריע.
פיצוי, בקרוב.
אני אוהבת אותך.
אל תשכחי.
I <3 U
וזהו.
ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
