אתה אוהב אותי באמת?

"טוב תלמידים למקומות" אמר המורה נעם.

ידעתי, ידעתי שעוד שיעור מטמטיקה ארוך ומתיש עומד בפתח.

-

טוב אז אני אלכס,בת 15, שיער חום חלק, עיניים ירוקות, הגובה ממוצע.

יש לי כמה חברים שהם החברים הכי טובים שלי: לירון,יוני,יובל ודניאל.

רק איתם אני מרגישה חופשיה, רק איתם אני מרגישה אמיתית,רק עליהם אני סומכת, החיוך על הפנים שלי איתם הוא אמיתי ולא זיוף.

אז הנקודה הרגישה שלי היא ההורים שלי, הם נהרגו בתאונת דרכים כשהייתי בת 5. אבל זהו לא האובדן היחיד, היה לי גם חבר לפני שנה או שנתיים. זו הייתה אהבה שאי אפשר לתאר, אהבתי אותו אהבת אמת,

ואז הגיע היום המגעיל הזה היום שבו נשברתי וגם הקמצוץ הקטן שנשאר מלבי , נשבר, נמוג.

מאז לא יכולתי לסבול עוד אובדן.

אני לא נקשרת לאנשים מאז [חוץ מלחברים שלי שהיו חברים שלי עוד הרבה לפני].

אני סגורה ומופנמת, הלב שלי נעול עם אלפי שערים ומנעולים קשים לפתיחה.

אז, היום אני גודלת אצל משפחה אומנת: יורם,שושנה,גיא וירדן. הם משפחה מכובדת במעמד גבוהה, הם מנהלים איזו חברה או משהו, ויש להם מלא כסף.

הם דואגים לי, ונותנים לי הכל: מחשב,טלוויזיה, אוכל, בית , מיטה ואהבה. אבל זה לא מספיק, לא.

אי אפשר להיכנס אליי זהו. זה מאוחר מדי.

אז הבת שלהם, ירדן, בערך בגילי היא גם באותה הכיתה אבל לא יוצא לי לדבר איתה בכלל. אני לא מנסה ולא מתאמצת, זהו.

גיא הוא האח התאום שלה. גם איתו לא יוצא לי לדבר.

וזהו זו בעצם אני.

-

" אלכס,קומי, אלכס" שמעתי מישהו קורא בשמי ומנסה להעיר אותי.

זו הייתה לירון החברה שלי.

"מה קרה?" שאלתי עוד מנומנת מהשינה.

"נרדמת באמצע שיעור חשבון" הסבירה לירון

"עשתה בשכל, לא?" לחש יובל מהספסל האחורי.

"כן אפשר לומר" ענתה לירון ושלושתינו התגלגלנו מצחוק שוכחים את השיעור.

לירון, יובל ואלכס" צעק נועם המורה "לכו להירשם במזכירות ברגע זה".

"אוף" אמרו פה אחד שלושת הילדים הנואשים, וקמו ברגליים כבדות מן הכסא.

"טוב נו לא נורא לפחות יצאנו מהשיעור" אמר יובל בדרך למזכירה, ושלושתינו התגלגלנו מצחוק. יובל היה המצחיק של החבר'ה תמיד אבל תמיד כשאני מצוברחת אני באה אליו אין סיכוי שאני לא אצא ממנו עם חיוך על הפנים.

ופתאום הרגשתי חבטה באיזור הראש הסתובבתי מהר אחורה לראות מה קרה לי.

*בום* הרגשתי איך באותו הרגע אני צונחת לרצפה....

טוב נו זו הייתה מין היכרות [משעמם קצת לא?..]

אני עוד לא ממש יודעת לאיזה כיוון הסיפור ילך.

אבל אני כבר יחשוב על משהו.

אז אני נורא ישמח אותי ויעודד אותי אם תגיבו...

אז,

תודה רבה!

אוהבת המון 3>> עמיתוש