מישור..

השבועיים האחרונים היו קאקי.. ויסלח לי אלוהים על ההגדרה.. לא שאני פוחד ממצבי רוח בעייתיים. ממש לא. אני חושב שזה חלק מהחיים.. ומכיוון שבבסיסי אני אופטימי, אז זה כולה אפיזודה:} מה שכן, אף אחד לא שם לב שהייתי שלא במיטבי-משום שהמשכתי להקרין אהבה, חיבה וספונטניות לכל מי שנקרא בדרכי, והצלחתי! תאכלס זה מה שחשוב-מה שאתה מקרין, והקרנתי את אותה חינניות אדישה כמו תמיד.. [לא נעים! פתאום אני שם לב שאני משבח את עצמי כאן].

יש לי אח קטן שמאוד קשור אלי. אני באופן אישי לא הרגשתי אליו קשר מיוחד בגלל שדיעותינו מאוד קוטביות.. הוא הכי אדוק מכל המשפחה, אבל מאז שנודע לי שהוא כל כך קשור אלי אז אני דואג לו.

הוא ילד [בן 20] עם נתונים לא קלים. הוא נמוך מאוד כמו ילד בן 15, ויש לו עוד כמה קשיים. בא נאמר מבחינה חיצונית הוא לא שוס גדול. הוא אשכרה נמוך ורזה כמו נער בר-מצווה, ואני בטוח שלא קל לו עם זה. הקטע המשותף בינינו, ששנינו לא חובבים בכלל אח נוסף שהוא בקורתי, שחצן ומתנשא [טלנובלה], כך שמבחינה זו אנחנו באותו קו מגן. הם תמיד רבים כמו חתול ועכבר. הם פשוט לא סובלים אחד את השני כמעט באופן גנטי. אני לא יודע מה יקרה כשהוא יידע שאני לא דתי, אבל זה כבר לא בעייה שלי,נכון?

מבחינת הקהילה הוא כבר אמור להתחתן, אלא שעם הנתונים שלו-זו משימה קשה מאוד. הוא כבר למעלה משנה נפגש עם המון בחורות, הוא ניסה לשמור על ארשת שמחה-אבל אני חשתי שהוא ישבר אם זה ימשך כך.. לכן היום נצנצה דמעה בזווית עיני כששמעתי שיש לו בחורה.

אני, היכן שאני נמצא, לא נועדתי-אלא לתת אהבה.

ובחזרה אלי.  השבוע כבסתי את דגל הלאום-בגלל שיש לי תחושה חזקה מאוד שגלעד עומד לחזור הבייתה, ואני מתכוון לחגוג את זה בטירוף. התחושות שלי לא מאכזבות.

ועכשיו שאלה.. זה נורמלי שאני חייב להגיע פעמיים ביום לפורקן מיני? פעם הסתפקתי בשלוש פעמים בשבוע. אני מתמכר? מצד שני אני לא יכול! אני מרגיש אנרגיות והורמונים מטורפים, אני לא מצליח לישון ולחשוב מרב יחום, זה בעייה? ואיך זה שפעם הייתי חלש אחרי פורקן אחד, והיום אני מרגיש סבבה גם אחרי פעמיים? לא מוזר?

ועל כולכם אחי ואחיותי האהובים-ברכת אהבה עד אין קץ.. אתם בליבי כל העת.

מישור בבירה