מישור..

אני מאוכזב משתי השותפות החדשות שלי.. הם עושות ניסויים בבני אדם ומחליקות על התמימות והאדישות שלי..

אתמול בערב דברתי איתם בתקיפות והיה נראה שהן די המומות ואפילו קצת מפוחדות.. אח''כ שמעתי את אחת מהן מרכלת עליי.

הן מתוקות ומקסימות, אבל זה לא איכפת לי. הן לא משלמות שכ''ד. היום כבר נהייתי אפאטי. לא איכפת לי מה יקרה. אני כבר עייף מכל הסיפורים עם השותפים, זה סוחט לי את החיים.

חוץ מזה בזמן האחרון הכל מתבלבל לי. אני אשכרה מרגיש כמו זקן שאיבד את האמונה בעצמו ובסובבים. אני רק שוכב במיטה ומנמנם. אין לי כח למלחמות עם העולם. לפחות לא כרגע.

רצתי עכשיו בגשם הנוראי הזה, נראה לי שנהייתי חולה, אני מרגיש את זה בא.

אני לא יודע להסביר את ירידת המתח שחלה בי פתאום.. זה לא דכאון או משהו, אלא השלמה עם המצב. אולי זה טוב?

הדבר הטוב הוא שאני יודע שזה יעבור.. השאלה מתי?

מותר להיות קצת עייף, נכון?!

אוהב אתכם, מישור בבירה.