מישור..

נו, אז איך עבר החג???:}

סתאאאאם!

את פסח אני ממש שונא. לא מתחבר לא למצות חסרי הטעם, לא לזכרונות מהגעפילטע פיש המגעיל [מה אני אעשה שהוא מגעיל?] של סבתא שלי, לא לדברי תורה המשעממים של סבא שלי, ולא לאלפי בני דודים שלי ששואלים אותי אם אני חילוני, ולמה יש לי כיפה צבעונית.

חוץ מזה, אני באמת נורא שמח שיצאנו ממצרים, אבל אני עוד יותר שמח שיצאנו מפולין, ליטא ורוסיה-שם אכלנו חרא אלפיים שנה, ובמצריים 'רק' 400.

עוד דבר חשוב הוא, שלו היתה קמה פה מדינה דתית, כמו כשבני ישראל עשו פה בכל הפעמים שהם היו בארץ-אז לא הייתי חי פה.

אני לא מתלהב ממדינה שבה שוחטים חיות כל החיים ומשפריצים את דמם על המזבח, ולא מזה שסוקלים נשים שבגדו [וגברים לא],

או הומואים, או מי ש'מחלל שבת'. השוס הוא לא מדינה יהודית, אלא מדינה ישראלית חופשית! שבה מותר לעשות מה שמאמינים.

אם היתה קמה פה מדינת הלכה, הייתי מעדיף לחיות באוגנדה. כל אחד שיחשוב-יבין שאם היתה מדינה יהודית, לא היינו חיים פה למרות שהיא 'שלנו'. זה לא משנה אם משמרות המהפכה הם מוסלמים או יהודים.

אז על הדרך-תודה להרצל שדאג שלא תהיה פה מדינה של אלישיב או עובדיה.

ועכשיו לעיקר.. כמעט כל החברים שלי היו בצפון בחג. אני רואה את תמונותיהם על שפת הכנרת, עירומים ושזופים. אז למה אני לא מטייל, אה?  אני כבר לא זוכר איזה רעש עושים הגלים.. אז אני אסביר לכם למה, אבל בדיוק!

לא בא לי לחכות במרכזית שעה לאוטובוס ואז לגלות שאין מקום ולנסוע בעמידה.     לא בא לי להידחף בכניסה לפארק הקופים כשסביבי מאות אנשים נרגשים. אני לא בעניין של שייט בגני יהושוע עם מלא חרדים צוהלים וילדיהם הפרימיטוויים.

לא רוצה להיצלות בחום של הצפון או בלהט הדרום.. גם לא מדליק אותי לראות סרט ב'ראש הניקרה' על התפתחות סלע הגיר לפני 10,000 שנים, והפיכתו לחיוואר הצורני+הסבריה של המדריכה על יחודו של איזור זה במרחב.

ואל תגידו שאני זקן נרגן ורוטן ששונא אנשים [רק חרדים], כי אני לא! אני אוהב את הארץ, את אנשיה, את החירות שבה ואת נופיה,

רק שאני מעדיף לשבת על כוס מיץ טרי ב'טעמון'. לטייל בשדירות ממילא הקסומות. לשכב על הדשא בגן העצמאות [ירושלים יא סוטים], ולעשן סיגריה על בירה הולנדית בטיילת ארמון הנציב..      אז מה דעתכם??

שבת שלום ואהבה

כאן ירושלים, מישור