מישור.. הנה מתגשם החלום.גם לי הבן החורג יהיה בית לכתוב בו. |
כינוי:
בן: 39
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2008
חורף.. אנ'לא אוהב קיץ,בכלל. בקיץ הכל מוחצן וגלוי,סתמי ומשמים.. החורף בשבילי הוא כל מה שאני כמה אליו.. שריקת הרוח-יללת ליבי,והגשם-חיבור בין שמיים לארץ.. זה היה החורף האחרון שלי בצבא,שמרנו יחד משני עברי הכביש.. ירד גשם נורא חזק-ולא ראיתי בדיוק מה אתה עושה שם בתוך העמדה שלך. בטח שרת לעצמך,או קישקשת שטויות על הקיר.. אני הבטתי אל האופק-לא נראה שהולך להתבהר הלילה.. והכי מעצבן,שמהחלון השבור נכנסה רוח-והעיפה עלי מים.. ככה חלפו שעתיים.ואז ראיתי שאתה מעשן.. צעקתי לך שאסור לעשן בעמדה-אתה התקרבת כדי לשמוע. כך התחלנו לפטפט ואתה כבר בתוך העמדה שלי..היית במין מצב של ניתוק, היית קצת אפאטי. דיברת ,ואני הרגשתי שאתה רוצה לעשות משהו אחר.דיברת על בנות.. אבל הבטת עלי במין מבט משונה. ישבת מתחת לחור, ועל המעיל שלך נטפו מים כל הזמן. חייכתי אליך- 'אתה חרמן,אה'?! וכאילו ניתן האות.. קמת וחיבקת אותי בטירוף, נישקת אותי בחזה-מה שהיה חשוף.. הנשימות החמות שלך הרעידו אותי. הצמדת את לחייך ללחיי-וריח דק של סיגריות עלה מפיך והשתלב עם ריח הגשם.. הכנסת את ידך אל תוך החרמונית שלי, נסית למצוא דרך לגופי-מבעד כל השכבות. כשנגעת במותני-סמר מעט השיער שבבטני. כל הזמן דפק גשם חזק על גג הפלדה הדפוק.. 'אורות, אני חושב שמגיע רכב' אמרתי לו, הוא טס לפתוח את שער הבסיס. ויחד עם הקצין שנכנס-חלף לו גם רגע החסד הזה..'לא היה בנינו כלום' אמרת לי. 'ברור שלא' עניתי. חזרת לעמדה,ואני המשכתי להביט על הגשם שיורד בעצבים.. 'הגשם והאדמה עושים אהבה' חשבתי.. ועד שיחזור החורף העצוב, אך האמיתי-לפחות אני מדמיין אותו.. ד''א, אם מישהו יודע איך שמים בלוגים ב'מומלצים' שיגיד לי בתגובות, כי אני לא יודע. אני קורא את כל התגובות. אוהב.. מישור
| |
|