מישור..
הנה מתגשם החלום.גם לי הבן החורג יהיה בית לכתוב בו. |
כינוי:
בן: 39
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2008
מורכב ביותר!
אני ירושלמי.. אני הומו..[חייבים למצוא ביטוי עברי, כי אני שונא את המילה הזו] ו..ההורים שלי דתיים. כך שהפולמוס בנושא של המצעד-הוא בעצם כל מה שמעסיק אותי בשגרה. ירושלים=שמרנות. הומו=פתיחות וקידמה. דת-שוב שמרנות,ויחסיי הטעונים מאוד עם משפחתי הדתית ש'יודעת עלי'.[לא אני סיפרתי להם, מישהו 'הלשין' עלי וכאן המקום להודות לו] אני לא אשתתף במצעד-זה טעון מדי בשבילי ועוד המון סיבות. ת'אמת, אני לא לגמרי מרגיש הומו-במובן הזה שאני מרגיש לא בנח במקומות עם אוירה הומואית ואפילו תחושה של פחד לא מוסבר מהמוחצנות. כך שמצד אחד אני בהחלט מסוגל להבין את ה'פחד' של אנשים מהומו-סקסואליות, ובעיקר מופגנת, גם אני חש כך לפעמים. מצד שני,אם בצד השחור של הסקאלה יש כ'כ הרבה שנאה ופחד, בעיקר מהכיוון החרדי והימין הקיצוני-חשוב מאוד שבצד השני, הצד הוורוד, יהיו הומואים גאים, מוחצנים, שצועדים בראש חוצות,בעיקר בירושלים. כך שאפילו אם אני אישית לא חש בנח מהמצעד, חשוב מאוד, ולו רק בשביל המודעות של מאות נערים וצעירים שסובלים סבל שמנסיוני הוא אחד הקשים,שעלול להוביל חלילה עד אובדן-שיצעדו בפומבי. ורק ירושלמי יוכל להבין כמה שירושלים זקוקה למשב רוח המרענן הזה של חופש בים של שמרנות כבדה. ולמרות זאת אני לא תומך במצעד,אבל אני כ'כ שמח שהוא מתקיים. אז תנו 'להם' ולנו יום אחד בשנה, האמינו לי כהומו אין לכם ממה לפחוד,ואני יודע ומכיר טוב את חששותיכם ואני לא כועס עליכם או שונא אתכם חלילה [את מתנגדי המצעד]. תנו לנו יום אחד לנשום עמוק,אל תחששו, ירושלים לא תהפוך לתל אביב. ההומואים בירושלים תמיד ישארו ביישנים יותר,ושמרנים יותר. לא נלך עירומים ברחוב יפו. ובכן, המצעד יצעד, יונפו בו דגלי ישראל ודגלי גאווה. והעיקר, תצא ממנו המון המון אהבת חינם, שזה מה שאנחנו כל כך צריכים עכשיו. ולסיום, כל מה שכתבתי הוא לגבי המצעד בבירה, ולא במקומות אחרים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
