מישור..

הימים הם סוף 1944 , תחילת 1945 . הגרמנים מבינים כי הם עומדים לנחול תבוסה במלחמה-ומחליטים להזדרז בהשלמת ה'פרויקט' של השמדת היהודים. מאות אלפי יהודים מהונגריה נשלחים למחנות השמדה. ביניהם מירה. מירה בת 32. חמשת ילדיה ובעלה כבר הושמדו-היא אינה יודעת על כך.. וטוב שכך. מירה הגיעה לסוג של מחנה כפייה. באחד הלילות לאחר עבודה מפרכת, כשהיא מיואשת ועצובה, והנה בחלומה ישיש יפה טוהר,קמטים רבים בפניו,ולו זקן הדור לבן כשלג.. וכך אומר לה הזקן:'' מירלה, מירלה, בעוד 60 שנה תהיה מדינה יהודית בת מליוני יהודים,בירושלים לבדה ישבו למעלה מחצי מליון יהודים. המדינה הזו תהיה יצואנית הנשק הרביעית בגודלה בעולם. ביום הזכרון שלך, יעמדו שישה מליון יהודים דום-משך שתי דקות, והמדינה כולה תעצור את נשימתה. בעוד 60 שנה-הונגרים ורומנים, מולדובים ורוסים, יחפשו בנרות סבתא יהודיה-בכדי לעלות למדינה היהודית המפותחת.. המדינה היהודית תהרוג בשישים שנה למעלה ממאה אלף אויבים! בעוד 60 שנה יעבור מטס של חיל האויר היהודי, מעל מחנה הכפייה הזה..  מגן דוד, אות הקלון שעל זרועך, בעוד שישים שנה-יהיה דגל המדינה ההיא שתקום. וקציני הצבא הגרמני יצדיעו לו בדום כאשר ברקע ישמעו המילים 'נפש יהודי הומיה'....!!!  בעוד שישים שנה תנאם נשיאת גרמניה בפרלמנט היהודי, כשבגבה מתנוסס מגן דוד הגדול פי עשרים מזה שעל זרועך.....!!! ''

כאן כבר לא יכלה מיר'לה לשאת שהזקן מהתל בה כל כך, היא ירקה בפניו בעז.. הישיש נעלם-והיא התעוררה משנתה אפופת זיעה, מסתכלת בשלדי האדם המונחים מצידיה, מבינה כי המציאות רעה, רעה מדי!

בבוקר, בדרך לעבודת הכפייה, סיפרה מיר'לה לבלה חברתה-את פרטי החלום שחלמה בלילה, ובלה הביטה בה ברחמים, כפי שמביטים במי שנטרפה עליו דעתו.

שבוע לאחר מכן, ביום שני בשעה שמונה, אחת עשרה דקות, ועשרים ושלוש שניות, עלתה נשמתה של מיר'לה בסערה, כשנחנקה בתא הגז,כך הושלמה השמדת משפחתה..

אתם בוודאי מתעניינים מה קרה בסופו של דבר..         ובכן, לא יאמן, אך דבריו של הזקן למירלה התממשו אחד לאחד- כעבור שישים שנה.......!!!!