לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מישור..


הנה מתגשם החלום.גם לי הבן החורג יהיה בית לכתוב בו.

כינוי: 

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

אני מיוחם.


מבעד לקיר הגבס שבו אני שוכב, ניתן לשמוע כמעט הכל. הזוג המאוהב יושב בסלון ומנהל שיחת חולין כל כך פשוטה, על הא ועל דא. שיחה רגועה, נעים לי להאזין להם. זוהי  אהבת נעורים, ואי אפשר שתהיה אחרת, אך אני שאינני בנוי לאהבה פשוטה, מקשיב להם מרוחק, כמו היו הם שני בעלי חיים בכלוב, המדסקסים על שום כלום..

היא סיפרה לו שקנתה כפפות בהנחה והוא אמר לה תתחדשי מאמי, היא גם גערה בו על היחס שנתן לה כשבאה למקום עבודתו, והוסיפה שפעם הבאה לא תקבל זאת ללא הסבר..

די התמכרתי למה שהם עושים בחוץ, כך שלא ממש נרדמתי. הם עברו לחדר-שם צפו בתשדירי התעמולה, ואז עברו לאיזו תכנית על 'גל אוחובסקר' שאנ'לא יודע ולא מתעניין מי זה.. רק שמעתי שיש שם דיון על הומואים.

וכך נרדמתי למרות הרעש הכבד שבקע מהטלויזיה.

ב4 בבוקר התעוררתי ברעב גדול ויצאתי להכין לי פופקורן במיקרו, הם עוד היו ערים ופיטפטו, אחרי שבלסתי את הפופים עישנתי סיגריה, וכיוון שלא הצלחתי להירדם, שמעתי 'קול המוזיקה' יחד עם הרעשים שבקעו מחדרם.

מכירים את זה שאתה נהייה רעב אחרי יחסים?! כי זה מה שקרא לו, ובחמש וחצי כשהתחלתי להתארגן, הוא עמד במטבח עם טריינינג, משקפיים מדליקות על הפנים, בטן חשופה [יא ולאדי], עישן סיגריה והכין טוסט.

כנראה שישנתי שכהם עשו אהבה, אבל לפי המראה שלו הבנתי שהם אחרי.. הוא היה נראה עייף מאוד ומפוזר.. ההורמונים עדיין ניכרו עליו, הוא הסתכל עליי, אמר בוקר טוב, והציע לי לאכול..

יא כוסון, תביא נשיקה-כמעט צעקתי.. אך תחת זאת הסתכלתי עליו בהערצה.. הוא בעיניי התגלמות הגבר האולטימטיבי.

אינני יודע מאיפה יש לו כח אחרי יום עבודה בדוכן אוכל-לשמוע את כל הטרוניות והתלונות של חברתו, שלמרות שהיא עושה זו בטון רגוע יחסית, לא הייתי שורד יותר מדקותיים, וברור שלא לילה שלם.

הוא כל כך רגוע ומנומס, כזה בן אדם.. משתומם כמה שהוא משקיע בה. מגיע להביא לה דברים עם האופנוע כל יום בקור הנורא..

רציתי לתת לו חיבוק, אך הלכתי להתקלח-עדיין שומע אותם מדברים..

לעבודה הלכתי מיוחם ומנותק.. משאיר בבית זוג אוהבים צעירים ותמימים, המוכנים להשקיע כל כך הרבה אחד למען השני..

אח! כמה יפים הם היו.

מזל טוב לג'ון על הקבלה לעין פרת, לאיש הסאמו על הגימלים, לאמן עם הכובע על הבלוג החדש, ולמיצקי על החזרה ללימודים. שחקן להקת מחולה, יופי שלא נגמר.

 

 

שיר מהמם!! אני מאמין..

נכתב על ידי , 30/1/2009 10:15   בקטגוריות אהבה ויחסים  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשיאים ורוח, וגשם אין.


 

אין גשם בכלל, יש חורף תל אביבי כזה ואני לא רוצה לחשוב מה יש בתל אביב. לא קר, אפילו הפסקתי ללבוש צעיף וכובע, ואני שוקל להוריד את הגטקס

[מהצבא אני לובש גטקס, וזה מה זה סקסי].

תכלס, זה די נחמד-כי לא קר ולא צריך להדליק בויילר, אפשר לטייל בעיר וליהנות כשבד''כ בתקופה הזו ממש מקפיא בחוץ.

כשהייתי ילד ונער, והייתה בצורת הייתי מתפלל בלי סוף לגשם ממש בכמיהה, כל כך רציתי גשם. אלא שמאז שהפסקתי לבנות על רחמי שמיים-אין טעם להתפלל, ואני מרגיש שאני חייב לעשות משהו.

אני לא מבין למה אין בארץ עשרה או עשרים מתקני התפלה, אה? השאלה הזו מופנית לפואד-שהוא אחראי על הנושא. הרי כסף לא חסר וידע גם לא, ישראל היא אפילו מהמובילות בתחום הזה. אני כבר הייתי עושה את זה מזמן. בכלל בעיניי ציונות וגשם זה היינו הך,ואין ציוני שלא אוהב גשם.

צריך להתחיל להתרגל לכך שכבר לא יירד גשם כמו פעם, אז להפסיק להתפלל ויאללה התפלה!! אחרת לא יהיו מים כאילו כזה.

אני מזמין את כל המבקרים לבוא לירושלים, מזג אויר ממש נעים, הכי מושלם שיש מבחינת הגוף [ולא הנפש].

 

נשבר לי סופית מהנסיעות באוטובוסים. אתה עולה לאוטובוס-כאילו אתה נכנס לאיזו קהילה עם חוקים משלה שלא תמיד בא לי עליהם. גם ככה הנסיעה באוטובוס הפכה לדרכו האחרונה של ישו, בגלל שהעיר חרושה לטובת הרכבת הארורה הזו, ואני לא מוכן לסבול גם מהאוירה.

אני עולה לאוטובוס, מולי שתי פריחות לבושות וורוד יושבות אחת על השנייה ומצחקקות בקול רם על השטויות שלהן.. הנהג מפעיל מוזיקה, וקבלו את השיר 'תזהר ממנה, כמו דבורה מייד עוקצת', שזה שיר מגעיל מאוד. שתי זקנות עולות ואחת יושבת על ידי עם שתי שקיות ושלושה מעילים, ומבקשת לסגור את החלון כי קר, אלו יהיו תמיד רוסיות או מרוקאיות בשלב הזה תמיד תעלה ש''סניקית חסודה עם שלושה פעוטות ושתי עגלות שלא מצליחה לקפל אותן ואתה קם לעזור לה..

שלא יתקבל מכך רושם שאני שונא את האנושות, כי אני לא, ואני גם אוהב לדבר עם אנשים באוטובוס. אבל זקנות יקרות: כולה רציתי עשר דקות להגיע לעיר, לא באתי לחוג חברתי במתנ''ס לפיתוח תקשורת בין אישית..

 

אם רוה''מ לא ישחרר את גלעד עד הבחירות אני יחטוף קריזה! מה לא ברור, אה?! שנתיים וחצי אנחנו מסבירים לכם יפה ומבקשים שתשחררו אותו. מה, אתם לא מבינים? אתם אימפוטנטים?? מצידי תתנו להם גם את מוחמד הנביא, אתם אידיוטים! שחררו אותו מייד, חטפתי עליכם מה זה קריזה..  רבאק.

 

אני שולח את תנחומיי לידידי הארטיסט עם סגירת הבלוג שלו בטרם עת. תמיד שסוגרים בלוג זה עושה לי עצוב. לפחות אני מכיר את הארטיסט האמיתי יפה האופי והתואר, ואוכל להמשיך להתרפק עליו.. עולם הבלוגים חווה אובדן של עלם חמודות שהרווה אותנו רומנטיקה בימים קשים. אינני אוהב את החלטתו והוא יודע זאת.

 

ועוד מילה: אחינו היקרים תושבי הדרום: לא ייאמן שחזרנו לשגרה כה מהר,אני מאושר עבורכם. תעשו חים:}

 

נכתב על ידי , 27/1/2009 03:54  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יקיצה שכזו..


חזרתי הבייתה בבוקר, שכבתי לישון ב8.30 וחראגיל לא נרדמתי.. עשיתי כמה שטויות, שמעתי קצת רדיו, וב12.15 נרדמתי לבסוף.

השעה 12.58 אני מתעורר בבעתה, כשבחלומי אזעקה מפלחת את האויר-שהשתלבה לי עם הסרטים שראיתי על מלחמת העולם השנייה..

לעזאזל, אני חייב להתנתק טיפה מהמלחמה אם אני חולם עליה בלילות..

אבל לא.. אני ממשיך לשמוע יללה חזקה.. מוחי מתחיל לפעול במהירות:-} אני עושה חישוב מהיר.. עזה זה לא, מסתבר שנפתחה מלחמה עם סוריה או איראן.. מנסה לשמוע את קולות הרחוב, שם אוטובוס נוסע.. מעניין, כבר הירושלמים התרגלו?!

איך זה שאף אחד לא הודיע לי על המלחמה?! חמור מאוד!

אז מה אני עושה? מתקשר לאימא-לא עונה.. מתקשר לאחי החורג [הוא בא אחרי אימא:] והוא צוחק על האזעקה ועליי, ומורה לי להתחבא מתחת למיטה.. שכח שאני ישן על ספה.

חיכיתי לנפילה ולא שמעתי, פתחתי רשת ב'-והקריין אמר שאפשר להירגע..

ניסיתי להמשיך לישון-ללא הצלחה.. רק לפני דקה חשבתי שהולכת ליפול כאן פצצת אטום. עוד שעה וחצי של נסיון להירדם-ואז, שעה של שינה טרופה שממנה קמתי שטוף זיעה. עייף ומושתן הלכתי לעבודה, וכמו אידיוט שאלתי איזו כוסית שישבה על ידי באוטובוס, אם היא שמעה את האזעקה..

כל כך אופייני לי, שחצי שעה אחרי שאני נרדם אתעורר לאזעקה.. אלו הם חיי. חסרי מנוחה-אך מלאי אהבה:

כי אין כמו לחיות על קצה החיים!!

אגב, מישהו יודע איפה אלוהים קבור?? פשוט התפללתי על כל קברות הצדיקים-ואת שלו עוד לא מצאתי..

שבת שלום מירושלים.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 16/1/2009 04:48  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למישור בבירה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישור בבירה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)