כינוי:
בן: 39
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2008
ממש לפני דקה..
ממש לפני דקה בנג'מין נחת בארץ.. הוא המום, הוא בהיי מטורף.מדינה של יהודים.. מדברים עברית.. דגלים מתנופפים בשדה התעופה.. דגלים עבריים. הוא דמיין המון את המדינה היהודית,אבל המציאות פשוט מהממת אותו.. הוא בן 12 .. הוא עומד להתאהב בישראל כ''כ חזק, שבעוד 7 שנים יבוא להתגייס לצה''ל. ממש לפני 13 דקות ניר נרדם.. הוא לא הצליח להרדם,כי חשב איך לבשר מחר להוריו,שכן,הוא אוהב גברים.. הוא כבר בטוח בזה. סוף סוף הוא נרדם, אך שנתו טרופה. ובשש הוא כבר צריך לקום לבצפר.. ממש אתמול בערב החליט הראל, שזהו,הוא עוזב את הדת-ומחר הוא מוריד את הכיפה.. זה לא בשבילו.. גם הוא כבר ישן. ממש לפני דקה יובל בן ה13 התעורר בבעתה, וגילה, לראשונה, שהוא רטוב.. וזה לא היה משתן.. חוויית בגרות דרמטית.. הוא כבר לא ירדם הלילה. הוא עסוק ב'איפא להחביא את הלבנים עם הנוזל המוזר הזה'.. ממש לפני 3 שעות נרדם ניר בן ה18 בצבא. הוא התגייס אתמול, והוא נרגש מאוד.. הוא באיזה בסיס נידח בדרום.. ממש אתמול באחת עשרה וחצי גילה, לראשונה,מאיר-נער חרדי בן 17 את המחשב.. הוא עדיין על המחשב, המום ממה שהוא רואה שם. ממש לפני עשר דקות שמע צ'י צ'ו יאנג, צעיר סיני בן 20 על ישראל בפעם הראשונה.. כעת הוא מחליט לנסוע לבקר שם.. ממש לפני שעה, שמע גלעד,נער חרדי בן 16 , לראשונה את השיר 'ללכת שבי אחרייך'-של אילנית. והוא כמה פתאום למשהו . הוא לא בדיוק יודע למה, אך לפתע מתחילות דמעות חמות לזלוג מעיניו.. והוא בוכה. שנתיים כבר לא בכה, אך עכשיו זע משהו בליבו.. ממש לפני דקה, גילה גלעד שליט, שלראשונה, צמחו לו שערות על החזה.. הוא מהרהר בעצב, האם עד שישתחרר- יצמחו לו שערות גם על הגב.. גם הוא ישן הלילה שינה טרופה. ממש בעוד שעה נקום לבוקר ראשון, ללא השדרנית האהובה ביותר-אורנה יקיר-ז''ל,ובשבילי זהו חלל.. ממש בעוד חצי שעה יקום ראש הממשלה לעוד יום בו העיתונאים הרשעים, צמאי הדם,ישתו את דמו-עד שלא יוכל יותר.. ממש בעוד שעתיים אתם יקירי-תקומו.. ממש בעוד שלוש שעות, אני אלך לישון. לילה טוב, בשורות טובות,והמון אהבה... מישור
| |
חורף..
אנ'לא אוהב קיץ,בכלל. בקיץ הכל מוחצן וגלוי,סתמי ומשמים.. החורף בשבילי הוא כל מה שאני כמה אליו.. שריקת הרוח-יללת ליבי,והגשם-חיבור בין שמיים לארץ.. זה היה החורף האחרון שלי בצבא,שמרנו יחד משני עברי הכביש.. ירד גשם נורא חזק-ולא ראיתי בדיוק מה אתה עושה שם בתוך העמדה שלך. בטח שרת לעצמך,או קישקשת שטויות על הקיר.. אני הבטתי אל האופק-לא נראה שהולך להתבהר הלילה.. והכי מעצבן,שמהחלון השבור נכנסה רוח-והעיפה עלי מים.. ככה חלפו שעתיים.ואז ראיתי שאתה מעשן.. צעקתי לך שאסור לעשן בעמדה-אתה התקרבת כדי לשמוע. כך התחלנו לפטפט ואתה כבר בתוך העמדה שלי..היית במין מצב של ניתוק, היית קצת אפאטי. דיברת ,ואני הרגשתי שאתה רוצה לעשות משהו אחר.דיברת על בנות.. אבל הבטת עלי במין מבט משונה. ישבת מתחת לחור, ועל המעיל שלך נטפו מים כל הזמן. חייכתי אליך- 'אתה חרמן,אה'?! וכאילו ניתן האות.. קמת וחיבקת אותי בטירוף, נישקת אותי בחזה-מה שהיה חשוף.. הנשימות החמות שלך הרעידו אותי. הצמדת את לחייך ללחיי-וריח דק של סיגריות עלה מפיך והשתלב עם ריח הגשם.. הכנסת את ידך אל תוך החרמונית שלי, נסית למצוא דרך לגופי-מבעד כל השכבות. כשנגעת במותני-סמר מעט השיער שבבטני. כל הזמן דפק גשם חזק על גג הפלדה הדפוק.. 'אורות, אני חושב שמגיע רכב' אמרתי לו, הוא טס לפתוח את שער הבסיס. ויחד עם הקצין שנכנס-חלף לו גם רגע החסד הזה..'לא היה בנינו כלום' אמרת לי. 'ברור שלא' עניתי. חזרת לעמדה,ואני המשכתי להביט על הגשם שיורד בעצבים.. 'הגשם והאדמה עושים אהבה' חשבתי.. ועד שיחזור החורף העצוב, אך האמיתי-לפחות אני מדמיין אותו.. ד''א, אם מישהו יודע איך שמים בלוגים ב'מומלצים' שיגיד לי בתגובות, כי אני לא יודע. אני קורא את כל התגובות. אוהב.. מישור
| |
הרצל
איזה איש ענק. איננו מעריצים אנשים היום,אך את הרצל אני מעריץ! כל פעם שאני קורא בסיפרו ''מדינת היהודים'',אני מצטמרר. האיש נביא! יש בו משהו לא אנושי,-משהו אלוהי. חמישים שנה לפני המדינה,כשהיו כאן מאה אלף יהודים בסה''כ,חלק גדול מהם חרדים עבדקנים,ביקש הרצל להיטמן במדינה היהודית לכשתקום! הרצל הקדיש את כל חייו,כל חייו ליהודים! יהודי ממשפחה מתבוללת-עם מסירות כזו! הוא היה אדם חלש וחולה,אך נסע לארגן לנו מדינה בטורקיה אצל הסולטן, אצל הקייזר בגרמניה,ואצל רבים אחרים.גם בארץ ביקר.אני אפילו ביקרתי במלון שבו הוא שהה בירושלים המשוחררת,מקום מעורר השראה.הרצל מת בן 44 בלבד!! שנה לאחר הקונגרס הציוני,שבו הייתה מחלוקת גדולה בעניין אוגנדה [שמי יודע,אולי אם היו שומעים להרצל,שרצה שאוגנדה תהיה מקלט זמני ליהודים,אולי השואה לא הייתה במימדים מפלצתיים כ''כ,אולי?!] והרצל שכבר היה חולה, מאוד לקח את זה ללב,ומת שנה אחרי זה.הרצל היה שונה.. הוא לא ישב בכורסא וכתב חזון,אלא התרוצץ בכל העולם כדי להגשים אותו.אשתו כעסה,ולא היה לו מספיק זמן עם ילדיו.וכל זאת כי הוא חרד לכם ובשבילכם!! הוא חזה את הנולד ודאג שתהיה לנו מדינה! שלושת ילדיו מתו גם הם צעירים,גם אשתו. כמו תמיד אצל היהודים,התקומה כרוכה בטרגדיה.. הפריחה-בכאב רב.והרצל שמסר את נפשו למען עמו,האבא של כולנו-יהי זכרו הקדוש נצור בליבנו לעד! ואל נחשוש מכך שישנם עשבים שוטים בקרבינו הבזים לחוזינו, ככל שדבר טהור יותר-כך אויביו רבים יותר.כמו מדינת ישראל ואויביה. גורלם של אלו הפוגעים בזכרו של הרצל גזור! ומי יתן שנוקיע ונקיא כופרים אלה מתוכינו! ולישראל אהובתי! בהגיעך לשישים-אך זאת אבטיח לך,שהשנים הבאות ימשיכו לפאר את שמך!! חג שמח לבוני המדינה,לנוער-עתידנו,לחיילינו-השומרים על החלום,ולכל בית ישראל. מי יתן שבימים הקרובים ישחרר רוה''מ את שבויינו אחינו גלעד שליט, אלדד רגב ,יאיר גולדווסר. באהבה,כאן מישור
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
