אינני אוהב את האהבה,היא מסחררת ומבטלת את שיקול הדעת שלי שחשוב לי מאוד..
אני נזהר מהתאהבות כמו מאש. אולי יש אנשים שזה מתאים להם,לי לא! אני כ''כ רגיש ומתאהב בקלות,שזה ממש מסכן את שלימותי הנפשית..
כבר שנה וחצי שלא ישנתי מחובק עם מישהו [או מישהי]-ואין מה לעשות, זה חסר לי מאוד.. אני כ''כ כמה למגע,לריח אדם קרוב, להתמסרות. בתקופה האחרונה אני מוצא את עצמי מחבק כרית או שמיכה כשאני ישן, בלי זה אני לא נרדם. אני חרד לפרטיות שלי,ולכן סגרתי דלת בפני האהבה.. אבל גם אני לא חזק יותר מן הרצון הקמאי למגע..
אני משדר בשפת הגוף שאני לא מעוניין להתמסר וגם לא להתאהב, וזה אכן לא קרה.. עד לאחרונה..
בזמן האחרון אני מרגיש שהחסך במגע, לאו דווקא מיני,מחליש אותי,ממש מחליש את מערכת ההגנה-והחוסן הנפשי שלי.
ביום חמישי שמעתי שיר, [''שחרחורת''. שיר מדהים,אם תקיש בגוגל-זו תוצאה ראשונה] והתרגשתי מאוד. הייתי ממש נרגש שלושה ימים,כל הזמן זמזמתי ת'שיר הזה,ומעיי המו.. ממש הייתי צריך להתפנות..
וממש באותם ימים של רגישות יתר,קרה משהו מוזר. אפילו מוזר לי לכתוב את זה.. מישהו התאהב בי..
שוטטתי באחד מאותם אתרים שאני משוטט בהם הרבה, ואז קיבלתי הודעה, ועוד אחת ועוד אחת..
בהתחלה סתם נהניתי וזה העביר לי זמן איכות.. ממש לא התייחסתי לזה כאופציה משום סוג, כי הבחור גר בחיפה,וגם חשבתי שהוא סתם ב'ריגשי'. הדבר האחרון שחשבתי עליו-להתאהב..
הוא שלח לי תמונות,'בחור נחמד' חשבתי . באותו לילה 'דיברנו' 5 שעות באינטרנט.. הוא אמר שהוא מאוהב ועוד ועוד, אבל הייתי בטוח שיותר לא אשמע ממנו..
למחרת-איך שעליתי על המחשב,הוא שלח לי הודעה נרגשת ביותר, ואז הבנתי .הבחור מאוהב.. 'דיברנו' 4 שעות באותו לילה,[והבחור לומד], וגם בלילה שאחרי, איך שאני 'עולה' למחשב, הוא שם מחכה לי.
ואז, בלילה השלישי קרה הבלתי ייאמן, הרגשתי תוך כדי התכתבות שאני מתאהב, וכמו מערבולת מים, תוך שעתיים כבר הייתי מאוהב עד עמקי נשמתי.. כתבתי ובכיתי, כתבתי ובכיתי. ידעתי שזהו, הסיפור נגמר.. אני עמוק בפנים.
מאוד נגע לי ללב שבחור מתוק ומקסים, התאהב בי עד כלות נשמתו בלי שנתתי לו דבר, ובלי שראה אותי. [רק בתמונות]. זה המיס אותי. וליבי, בלי לשאול אותי-החזיר לו אהבה שערה!
אני כ'כ מאוהב,וזה כל כך מוזר לי.. מעניין לאן זה ילך.
באהבה, מישור בבירה