|
 נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
 אש, אש מדורה
"אין כמו ספונטניות", הצהיר אבא שלי בספונטניות כשיצאנו למדורה ספונטנית, מצוידים בכמה קרשים ספונטניים, תפוחי אדמה ספונטניים, נקניקיות ספונטניות (ורגישות) ובצלים אנאליים (ככה זה בצלים, הם חייבים להיות שונים).
זו היתה מדורה קצרה ולעניין. רחוקה שנות אור (אה, שנות אור! שנינות עברה פה, ראיתם?) מהאופרציות המסובכות של שנים קודמות, בהן שרפנו כמות של עצים שהיתה מספיקה לבנות לג'ודי ניר מוזס שלום עוד חדר בבית, בשביל שיהיה לה איפה לאפסן את כל הגופות של העוזרים הפרלמנטריים שהיא רוצחת.
השוס הגדול של הערב היו הנקניקיות, שצלינו על מיני-מדורה בהצלחה רבה. הקטשופ עשה אותן מושלמות. גם הבירה שלגמנו הוסיפה לכיף, למרות העייפות הקשה של החלקים המבוגרים באופרציה.
****
מעבר לכך, בחרתי שיר להופעה, ואני שומעת אותו עכשיו נון-סטופ, כדי להגיע למצב שאזהה בו כל תו ותו. לא פשוט, להוציא שיר. טוב, בשביל מה יש לי מורה?
***
ימים קשים עוברים על כוחותינו בעבודה. אתמול התפוצצתי במלוא וולקניותי שהצטברה בחודשים האחרונים, על איזה חתיכת חרא שחושב שהוא מאד מוצלח. כל הקומה השתתקה והסתכלה עליי. זה היה לא רע בכלל, האמת. אני צריכה לעשות את זה יותר - זה מאד משחרר.
אחד האחראים עליי התלוצץ איתי היום, כשאיימתי להעלים לו את המחשב, ואמר "את יכולה להעלים לי את המחשב, אני יכול להעלים לך את המשרה". אותי, אישית, זה נורא מצחיק כשמישהו חושב שהוא מאיים עליי, אבל בעצם מציע לי הצעה מפתה.
***
כ-150 כפיפות בטן ביום. כיף.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |