מתישהו באמצע הלילה התעוררתי לרגע, ושמעתי קול מוכר ומרוחק - שטף של מים היורדים מהשמים. חשבתי שאולי אני מדמיינת, חולמת או סתם חולה ב-Wishful Thinking ומתרגמת חריקות גלגלי מכונית על אספלט כגשמי ברכה.

כשהתעוררתי בבוקר, לאוויר צח שלא כהרגלו, שמחתי לגלות שלא חלום הוא, אלא מציאות. יורד גשם, ככה סתם בסוף מאי. בדרך לעבודה הגשם כבר שטף במלוא עוזו, ולרגע, רק לרגע, הרגשתי הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי בזמן האחרון. האוויר הנקי, רעש הגשם, המים המנקים את הכל. כמעט חורף. תיכף תצא השמש. צריך ליהנות מזה כל עוד אפשר.

נ.ב. ראיתי שחנות החזיות המצויינת, מירל, עשתה לינק לפוסט שלי, בו תיארתי בשמחה את רכישת החזיות המשובחות שלה. מה שמזכיר לי שעבר הרבה זמן מאז, ושאולי צריך לחדש את המלאי. רק צריך כסף בשביל זה. פרט שולי. בחודשים האחרונים בזבזתי את מה שהיה לי על דברים אחרים. עניין של סדרי עדיפויות. כמו הרבה דברים אחרים.

צריך לשמוח. רק לא בכוח.