הכעס אצלי עובר מהר בחלק מהמקרים. במיוחד כשאכפת לי ממישהו, כשהוא חשוב לי.

אפילו סלט אכלתי בסוף, והיה משובח. מי אמר שלעגבניות של חורף יש פחות טעם?

עכשיו אני רק צריכה לדבר. כי אני תוהה, ואני צריכה תשובות. גם אם זה לא נעים. אני מעדיפה תשובות ברורות על פני סימני שאלה, גם אם זה עלול להכאיב.

וההפתעה? בכל מקרה תהיה. אולי לא באווירה שרציתי. אולי לא בדיוק. אולי כן. כבר אמרתי שאני לא אוהבת סימני שאלה?