אתמול בלילה סיימתי לקרוא את ספרו של מייקל קרייטון,  Timeline. מה אומר ומה אגיד. אחד הספרים הכי פחות מוצלחים שקראתי. אני מאד אוהבת את קרייטון, אהבתי את פארק היורה, הזמן האבוד, זרע אנדרומדה, כדור (המעולה) וגם את קונגו די חיבבתי, אז בהחלט שמחתי לראות יצירה חדשה שלו. הספר (קראתי אותו באנגלית, אגב) מדבר על מסע בזמן, למאה ה-14. יש כמה דמויות מרכזיות של מדענים, היסטוריונים ותאגיד מרושע (דה!), יש פרופסור שנתקע בעבר וצריך להצילו (מישהו אמר דוק בראון?!), יש אבירים וגיבורים - הכל מהכל. 

אבל האמת צריכה להיאמר - הספר לא "מדבר". הדמויות שטוחות ולא מעניינות, הסוף צפוי למדי חוץ מאיזה טוויסט קטן, והעלילה מתיימרת להיות מותחת, בשילוב עם היסטוריה ומדע, אבל בסך הכל יוצאת עיסה יבשושית ולא מעניינת, בלי התובנות המעמיקות שהיו לו בספרים קודמים על התערבות בטבע, אשליית האמת, כאוס כן הלאה.

כנראה שזה לא זה בלי איאן מלקולם...

בכל מקרה, גם מהספר הזה עשו סרט, ולפי הביקורות, לא מדובר על מציאה גדולה בכלל.

לאור העובדה המצערת שזה הספר הראשון שרכשתי מזה זמן מה, התאכזבתי עוד יותר. אז למי שהתכוון לקנות - תחסכו מעצמכם.