הייתי בעיר הזו פעמיים בחיי - בגיל 12 ובגיל 25. פעם אחת עם המשפחה, ופעם אחת עם החבר הכי טוב שלי.

זו עיר מיוחדת במינה, אחרת, מקסימה, ענקית וקטנה בעת ובעונה אחת.

יקרה בטירוף, אבל שווה כל אגורה.

חדשה, חדישה וחדשנית, אבל מלאה בהיסטוריה, בתים עתיקים וזמן שעמד מלכת. אפשר לראות את רוחות הרפאים של העבר.

האוכל מזעזע (אם רוצים בזול), אבל הלחם מדהים, ואפשר להתארגן על מזון מהסופר ולהכין פינוקים במלון.

זיהום האוויר מטורף, אבל מזג האוויר מושלם (לפחות בתקופות בהן הייתי).

העיר ענקית ויש המון ללכת (קשה על הפלטפוס), אבל יש מערכת תחבורה מעולה.

יש בה הכל לחובבי הקניות - מעתיקות, דרך תקליטים, עד בגדים וגאדג'טים לאנשים עשירים.

יש בה רחוב שלם שכל-כולו חנויות ספרים. מה עוד אפשר לבקש...

זה לא הביג-בן ומדאם טוסו, אלא קמדן טאון, אולד קומפטון והרחובות הקטנים שליד המלון שבו שהינו.

מתגעגעת לעיר הזו. זו העיר הזרה היחידה שבה אמרתי לעצמי "פה הייתי רוצה לגור". חבל רק ששכר דירה עולה שם כמו 2 משכורות חודשיות של שכיר ממוצע בישראל.