השעמום יכול לגרום לאנשים לעשות דברים מאד מוזרים. אחד מהם זה לנקות.

ואני לא מדברת על ניקיון קטן והזזת כמה חפצים בחדר, אלא על 3 שקיות זבל מפלצתיות, ניקוי הכיריים (!), סידור מדף התבלינים (קינמון מ-1990 זה טוב?) ועוד אי-אלו דברים שעושים רק כל פסח שמתרחש בירח מלא וכחול.

אז ככה:

לנקות זה מעייף. מאד.

זה גם עושה כואב בכתפיים (או שאולי זה מהחזייה).

כמה קלוריות שורפים בשעת ניקיון מאסיבי?

צריך לשלם משכורות לעקרות בית.

אני עדיין שונאת לגהץ, ולכן לא הטרחתי את עצמי.

כביסה שנשארת יותר מדי זמן במכונה כשהיא רטובה, עלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות.

גלגל"צ זו חרא של תחנה, אבל בינה לבין רשת ב'... בחרתי בלילך ברנע ונעמי רביע, ושאלוהים יעזור לי ולשכמותי. אחרי כל השנים, אני עדיין לא מסוגלת לשמוע את הקול הלחששני, העלק-סקסי-נעים של ברנע בלי לחטוף עוויתות הקאה.

דיאט קולה חמה זה לא טעים.

גם כשהיא קרה היא לא משהו.

למדונה יש חרא של שירים.

כבר כשחשבתי שלא נוכל להדרדר נמוך יותר, מגיע השיר עם ה"נענעי ת'תחת" או משהו כזה (מלים כה מבריקות עד שמוחי המנוון לא מסוגל לקלוט אותן) וגורם לי לרצות עוד יותר להגר מפה ולא לחזור.

ערימות כביסה זה דבר שגדל כמו עובש על לחם ארז, ואי אפשר אף פעם להשתלט עליהן לחלוטין.

לא משנה כמה אני אסדר את החדר שלי, הוא תמיד ייראה הפוך בגלל כמות הספרים והחפצים שאין להם מקום בו.

תופים צוברים הרבה אבק.