על הבוקר, באמצע העבודה. טלפון לנייד הסודי שלי, שאת מספרו יודעים מתי מעט. לא מזהה את המספר. עונה בכל זאת, שיהיה. אבל עונה קצר, קורקטי - "כן?".

מעבר לקו דממה קלה. ולאחר מכן קול נשי חצוף: "מי זו?".

מה זה "מי זו"? אה?! התקשרת, אין לך מושג לאן ולמי, אולי תציגי את עצמך ותגידי את מי את צריכה?: "מי את?".

ככה זה, אני חסרת סבלנות בבקרים. "את עומרי", היא מבקשת בעוז רוח, ולא עונה על שאלתי.

רציתי להגיד לה "מת לפני שעה", אבל אמרתי לה "טעות" וניתקתי לה בפנים. כמה ישראלי מצד שתינו. היא לא התקשרה בשנית.

***

מתוך ההורוסקופ שלי היום: זהו יום מוצלח למצוא לעצמכם ביטחון ויציבות, ולסלק מחייכם אנשים ופרשיות שרק מתסכלים אתכם.

אהבתי מאד את השימוש במילה "לסלק". זו מילה חזקה ומאד מתאימה לי כרגע. אני מסלקת. מנקה. מטהרת. יותר טוב ככה, פי אלף יותר טוב ככה. לא צריך את כל המשחקים והעמדות הפנים. לא לזה ייחלתי. והפעם אני לא מתכוונת לסבול משך שנים ואז להבין שאין לאן ללכת עם זה. שלום ולא להתראות. ובלי שיחות פרידה.

גם "ביטחון ויציבות" זה טוב. גיליתי שמגיע לי החזר מס בסך כ-3,000 שקל, ואז יש סיכוי טוב לסגור את המינוס, סוף-סוף. ואמא שלי צ'יפרה אותי אתמול ב-500 שקל מתנה, בצ'ק. מה רע, אני שואלת?

***

הערה לעורכי העיתונים ואתרי החדשות באשר הם: להדביק את המילה "התנתקות" לכל כתבה שהיא, גם אם היא לא קשורה לעזה, זה כבר לא שנון ולא מעניין ולא מקורי. חלאס.

***

והיום ברולאן גארוס: האם האחיות וויליאמס יטפסו לחצי הגמר? וכמה ארגנטינאים יעלו לחצי גמר הגברים?