| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2004
קול מן העבר
כשהחלפתי את מספר הסלולרי שלי לפני כמה חודשים, עשיתי טלפונים לאנשים ברשימת השמות שלי, ויידעתי אותם על השינוי. באותה מידה, שמחתי לאור העובדה שיכולתי לבחור שלא להתקשר לכמה וכמה אנשים אחרים, וכך להיפטר מנוכחותם המעיקה בחיי.
מרובם לא שמעתי מאז, ובא לציון גואל. אחד מהם, חרא קטן ואינטרסנטי במיוחד, שלמד איתי במכללה, התקשר אלי במפתיע שלשום בערב.
לא לנייד. הביתה. אני אפילו לא זוכרת למה נתתי לו את הטלפון שלי בבית, אבל לא משנה. במשך חצי שעה הוא קשקש לי בשכל על העבודה שלו, על אנשים שהכרנו במכללה (ואחד שבמיוחד העדפתי לשכוח) ועל החיים בכלל.
לשמחתי הוא היה בנסיעה, ולא היה יכול לרשום את הטלפון הסלולרי החדש שלי. הוא נתן לי את המייל שלו וביקש שאשלח לו גם את המספר החדש. מתוך נימוס חלש אופי שלחתי לו מייל, אבל מהמייל של העבודה, ו"שכחתי" לכתוב את המספר החדש. כמובן שהוא הגיב במייל משלו, ובבקשה נוספת לקבלת המספר.
אני לא רוצה להיות בקשר איתו. הוא היה ידיד שלי במשך תקופה קצרה אבל לאט-לאט גיליתי שמעניין אותו רק התחת של עצמו ושאני לא יכולה לסמוך עליו, גם לא באופן אקדמי. עם סיום הלימודים פחות או יותר נותק הקשר, כשהמשמעות של ההצהרה הזו, היא שהוא נהג להתקשר כל פעם שהוא היה צריך משהו, וכשהוא הפסיק להיות צריך - הוא הפסיק להתקשר. אני, מצדי, לא טרחתי לשמור על הקשר בעצמי, כי הבנתי שמדובר כאן באינטרסים בלבד.
למייל האחרון שלו לא עניתי, ואני גם לא מתכוונת לענות. אני מקווה שהוא יבין את הרמז. זה שהוא נתקף בשעמום או במחלת נוסטלגיה, זה לא אומר שאני רוצה לשמור איתו על קשר. ואם הוא מרגיש מחסור בחברים לפתע פתאום, אולי שיתחיל להתנהג כמו חבר, ואז אנשים ירצו להיות לידו.
פעם בכמה זמן אני מוצאת את עצמי שואלת "מי החברים שלי באמת". מדי פעם יש תשובות חד משמעיות. לאחרונה, אני כבר לא בטוחה בשום דבר. ההגדרות שלי ל"חברים" הן מאד קפדניות, בעיקר בשל שפע כוויות של נתינת יתר. ההוא שהתקשר בקושי עונה להגדרה "אחד שהכרתי פעם ושאני בקושי זוכרת איך הוא נראה".
רק שיעזוב אותי בשקט. אין לי כוח אליו.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
