RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 Star Wars ומק'גייוור
התחלה טובה לבוקר: לשמוע את נעימת הפתיחה של מק'גייוור. התחלה מצוינת לבוקר: לשמוע את נעימת הפתיחה של מק'גייוור ולראות איך משלבים אותה עם Star Wars.
חמוד מאוד.
| |
 I can Has Nostalgia?
החבר'ה שהמציאו את LOLcats לא נחים לרגע. ובצדק - הם עושים הרבה כסף והם יודעים שהם צריכים להמשיך לרוץ - כדי לא להיתקע במקום ולהיעלם לתהומות הנשייה של הרשת.
בינתיים זה מצליח להם - מתמונות עם כיתובים מצחיקים וחתולים, הם פיתחו רשת שלמה של אתרים משעשעים, שמביאים להם עוד ועוד טראפיק, ולנו עוד ועוד צחוקים.
היום נתקלתי לראשונה באתר חמוד מאוד שלהם, שנקרא Once Upon a Win. ברצף בלתי פוסק של פוסטים, אפשר לקרוא, לצפות או סתם לבהות בתמונות של חפצים, אנשים, תוכניות טלוויזיה ותופעות מתקופת ילדותינו העליזה - וכמו בכל האתרים של ה-LOL, הקוראים מוזמנים לדרג את מה שמוצג בפוסט. באופן משמח, החבר'ה מתמקדים שם בעיקר בשנות ה-80, מה שאיפשר בי לעיין בו וליהנות מכל רגע.
חלק מהאזכורים הם מאוד אמריקאיים ולא רלוונטיים למי שגדל בישראל, אבל מסתבר, שבאופן לא מפתיע במיוחד, גדלנו עם הרבה סממני תרבות אמריקאיים. הכפר הגלובאלי לא חיכה לאינטרנט כדי להתפתח.
הנה כמה מציאות משעשעות מהאתר, עם תוספות שלי:
ביקמן - אחת התוכניות השוות, שנהניתי לראות גם כשכבר לא ממש הייתי ילדה. ההומור היה פסיכי, אבל התוכנית בהחלט הצליחה להעביר הסברים מדעיים וחינוכיים והיתה מוצלחת מכל הבחינות. הנה, למשל, הסרטון הזה, שיגרום לכם לרוץ לצחצח שיניים.
3-2-1 קונטקט - האמת שחוץ מהפתיח אני לא זוכרת הרבה מהתוכנית הזו. אבל בכל זאת, היא היתה שם וצפיתי בה באופן קבוע.
תקלה מופלאה - הרבה לפני Wall-E היה את ג'וני 5. וסרט שהוא כל כך שנות ה-80, שאין צורך להרחיב עליו את הדיבור.
ידיים דביקות - כי מישהו חשב שזה מצחיק. לא ברור למה. הכי פחות מצחיק היה לגרד אותן מהמקומות שאליהן הן נדבקו וסירבו לרדת.

סוכריות משרוקית - כי ילדים צריכים לעשות רעש בכל אמצעי ובכל דרך.

He-Man - עד הרגע שדולף לונדגרן נבחר לשחק אותו, כמובן.

Letraset - בעידן המחשב והמדפסת, שאפשר לזייף איתם גם דרכונים, ה-Letraset היא באמת תופעה שכמעט חלפה מהעולם. ובכל זאת, היה כיף לגרד כל מיני אותיות וציורים. אני אפילו זוכרת שהיה לי אחד של הפנתר הוורוד. עד לפני כמה שנים אפילו השתמשתי בכאלה כדי לייצר שנות טובות וסתם ברכות לאנשים אהובים. למותר לציין שנשארה לי ערימה ענקית של אותיות ועיטורים יבשים למחצה בבית.

Galaga - כי יש משחקים שלא נמאס לשחק גם אחרי 20 שנה ויותר. והנה עוד קצת נוסטלגיית משחקי מחשב.

חג שמח!
| |
 אבודים - העונה החמישית התחילה
לא יודעת למה, אצלי בראש היה ש"אבודים" מתחילה בפברואר. אבל היום שודר הפרק הראשון, והוא כבר זמין במקומות שבהם בדרך כלל מוצאים דברים כאלה.
אז הנה מתחילה העונה החמישית של "אבודים", ואני מקווה שבאמת נתחיל לקבל קצת תשובות.
| |
 אבודים - קטע קצר מהפרק הראשון של העונה החמישית
"אבודים" היא למעשה סדרת הטלוויזיה היחידה שאני עוקבת אחריה, ודי באדיקות. למרות עונה שלישית חלשה, המשכתי לראות, והעונה הרביעית הדביקה אותי לכיסא ולמסך. כל כך הרבה שאלות, כל כך מעט תשובות. וההצצה לעונה החמישית לא משפרת את המצב. מזוכיזם טהור, עד ה-21 בינואר:
| |
 הבעיות של מק'גייור
תמיד אמרנו עליו שהוא יכול לפתור כל בעיה עם אטב, נייר זכוכית וחוט תפירה. הוא הגדול מכולם, והתספורת שלו תיזכר לנצח - מק'גייור. וכדי להוכיח את גדלותו, להלן רשימה משעשעת במיוחד של כל הבעיות שפתר הגאון המאלתר במהלך הסידרה, מסודרת על פי פרקים. שלא לדבר על אחת הנעימות המגניבות ביותר בתולדות הטלוויזיה:
| |
 ותודה לערוץ 2 ולרשת
תודה, תודה, לערוץ 2 ולרשת, שמזכירים לי כל כך באלגנטיות למה עשיתי בשכל כשהפסקתי לראות טלוויזיה לפני כמעט 4 שנים.
אם הטלוויזיה, בהשאלה, הוגדרה פעם כ"אופיום להמונים", הרי שהיום בהחלט אפשר להגדיר אותה כ"חרא להמונים".
אבל מה שיפה, זה שצרכני הטלוויזיה הם כמו בבונים - מגרדים את התחת ומתפלאים למה זה כואב. איך אתם יכולים לשלם כל כך הרבה כסף בחודש ולקבל בשלוות נפש את דברים כמו ה"פוליגרף" (לא ראיתי, אבל מספיק לקרוא את הטקסט של שי גולדן מהלינק למעלה), בה בשעה שאי אפשר לראות פה משחק כדורגל ברמה בלי לקחת משכנתא?
מי המטורף שהעלה בדעתו את רעיון העוועים המזעזע הזה? גירסה חולנית של PostSecret בלי מעטה האנונימיות? קבל כסף ככל שתחשוף כמה אתה חלאה? מה חשבתם לעצמכם???
אני באמת משתדלת שלא להיות שיפוטית. To each his own וכל זה. אבל, באמת, אני לא רואה סיבה להחזיק טלוויזיה בבית, חוץ מאשר כמשהו שמחברים אליו Wii ו-DVD. תוכניות כמו ה"פוליגרף" רק מזכירות לי את זה כל פעם מחדש. וגם "כוכב נולד" ו"הישרדות" וכל שטות אחרת שדוחפים לכם, בערוצים ציבוריים או בתשלום.
אגב, לא מאידיאולגיה הפסקתי לראות טלוויזיה - אלא משיקול כלכלי טהור. זה היה או זה או אינטרנט. לאור כמות הפוסטים פה (ובבלוגים אחרים), לא קשה לנחש במה בחרתי. בהתחלה חשבתי שאמות משעמום. אבל אחרי שלושה שבועות הבנתי שרק הרווחתי - הרווחתי זמן, כסף, פעילות גופנית ואפשרות לקרוא הרבה יותר בלוגים מגניבים. אבל כבר כתבתי על זה פעם.
הדבר היחידי שחסר לי, הוא שידורי ספורט ישירים. לא ראיתי משחק טניס טוב כבר כמה שנים, ונראה שגם את האולימפיאדה הזו אני אראה בעיקר מדיווחים באתרי חדשות וב-RSS. ככה זה, לכל דבר יש מחיר. את המחיר הזה אני משלמת עם חיוך גדול.
ממליצה בחום - נסו ותיהנו.
בחזרה אליך, גדי.
| |
דפים:
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |