RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
 רגע דרמטי
זה אחד הסרטונים הכי מטומטמים והכי מצחיקים שמסתובבים בימים האחרונים באינטרנט. חסר טעם, חסר תוחלת, אווילי, ילדותי ולא מחוכם, אבל משעשע לרגע. ממש כמו יאיר לפיד ביום טוב במיוחד. בעצם, יאיר לפיד אף פעם לא משעשע.
| |
 האם הסוף של הארי פוטר הודלף לאינטרנט?
האקר נודניק ובלתי מוכר עושה ביממה האחרונה הרבה רעש ברשת. העילוי, המתקרא גבריאל, טוען כי הצליח להחדיר תולעת למחשב של אחד העובדים בהוצאת הספרים בלומסברי, ולגנוב את העותק של Harry Potter and the Deathly Hallows וכך לגלות את הסוף של הספר. ההאקר גם פירסם את הסוף לכאורה (לא להקליק!!! ספויילר!!! בהנחה שזה נכון, כמובן), בשלושה משפטים מאוד מתמצתים ולועגים - וגילה כמובן מיהן 2 הדמויות שמתות בספר.
מבלומסברי סרבו להגיב על העניין הזה, כמו בכל מקרה שבו יש שמועות בנושא עלילת הספרים. בסך הכל, מדובר בשמועה, האקר לא ידוע והרבה רעש. עוד בסוף יסתבר שמדובר בתעלול יחצ"ני של הוצאת הספרים, שמיליוני עותקים שכבר נמכרו במכירה מוקדמת לא מספיקים לה.
הדרך היחידה שבה נדע אם הפרסום הזה אמיתי, היא על ידי קריאת הספר בעוד חודש. עד אז, בורסת ההימורים תימשך, הסרט ה-5 ייצא לאקרנים וג'יי.קיי רולינג תמשיך לעשות הרבה הרבה כסף ולצחוק על כולנו בדרך אל חדר הכספות שלה בבנק.
| |
 איפה הסרטונים?!?
מישהו אולי יודע למה אי אפשר לראות יותר אף סרטון של YouTube שהוכנס לבלוג???
עדכון, 19:29: מצאתי את הבעיה, והיא בעיקר קשורה לזה שאני סתומה. לא הקאש ולא הפלאש ולא ריסטארט. פשוט שכחתי להוריד בכמה מהסרטונים את ה-watch מה-URL. מה שמוזר זה שזה עבד עד עכשיו. ביזאר קשה. טוב, יו טיוב עושים שינויים, הכל יכול להיות.
| |
סופר סופר סופר אטרקטיבי (וישראלי)
הליכה לסופר יכולה להיות מאורע מעצבן. לפעמים גם מתיש. לפעמים כזה שמביא לתלישת שערות. לרוב - סתם מטלה מעייפת וגוזלת זמן, שבה מבלים יותר זמן בקופה מאשר באיסוף כל המוצרים.
מה שכן, החוויה האנתרופולוגית היא ללא תחליף. מכל המינים, הסוגים, הצבעים והאיפור - הם שם. עם ישראל במלוא תפארתו, גונב שקיות ניילון ומתווכח עם הקופאיות על מבצע של חצי שקל. ואני, שאוזניים חדות לי ושומעת כמעט הכל, לא יכולה שלא לקלוט כמה סצינות וכמה משפטים שייחרתו לנצח בפנתיאון הישראליינה.
זוג צעיר שזה עתה ביצע קניות בכ-1,000 שקל. הוא נראה קצת לא מרוצה מהסכום. הם קצת מתווכחים על כמויות. העגלה מלאה עד אפס מקום. היא דוחפת אותה לעבר היציאה תוך שיחה ערה בסלולרי. מה בדיוק היא אמרה לו, לא שמעתי, אבל התגובה שלו היתה:
"חמודה, אם תמשיכי לדבר בסלולרי, גם נכדים לא יהיו לי".
קאט. כמה דקות לאחר מכן.
אמא עייפה וילד-בדרך-להיות-ערס בקופה. ים מוצרים. הילד אורז, כמו שאומרים, ב"חאווה". מנער את השקיות בקולי קולות לפני הכנסת המוצרים, כנראה גם קורע חלק מהן (שמתם לב שהשקיות בסופר הולכות ונעשות דקות? בקרוב - השקיות הבלתי נראות), ומעמיס על העגלה משל היה מדובר בשקי מלט - במהירות ובאלימות. האמא עייפה מדי מכדי לשים לב.
ילד (בערסיות): "מה, קנית גולדסטאר?" אמא: "אתה בכלל יודע מה זה גולדסטאר?" אני (חושבת לעצמי): עם ילד כמוך גם אני הייתי קונה גולדסטאר. וגם וודקה. ואולי גם ציאניד. ילד: "זה בירה. בבית תביאי לי אחת".
האמא נבוכה ולא אומרת כלום. הולכת לבדוק את הנזק בעגלה ומגדירה את הישגי הילד כ"עבודה ערבית".
קאט. חצי שעה קודם, מחלקת הירקות.
אבא עם אוזניית בלו-טות' שמחממת לו היטב את התנוך. ילד קטן עם גבות מחוברות להפליא.
ילד: "אבא, יא בן זונה".
וכל מילה נוספת מיותרת.
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |