שלום לכולם :]
קטע, שכתבתי עכשיו....
מקווה שתאהבו
________________________________________
הוא שיסע את החרב אל תוך גוף כלשהו, והוציא אותה מלאה בדם.הוא נעמד שם , והסתכל סביבו. קולות המלחמה שנשמעו השתתקו פתאום... הכל נהיה שחור ואפור, ומלא בעשן. המקום שהמה אנשים, עם נקמה ושנאה בעיניהם נהייה ריק פתאום. רק נשימותיו נשמעו, והן הפריעו לדממה שגברה מרגע לרגע. הוא פשוט עמד שם ודימם את טיפות דמו האחרונות. טיפות הדם שלו התנפצו על האדמה וניסו להיספג...אך לא נותר מקום, כך שהן צפו שם במאגר המוות... הצלקות שלו היו עמוקות כל כך שהגיעו לנפשו. הוא המשיך לעמוד לדמם ולתת לנפשו למות...העולם דמם...הזמן עצר...ורק הוא נשאר להתמודד...הוא פסע כמה צעדים, ועוד כמה, והגיע לרחוב הראשי של העיר. העיר שכולה כוסתה בגוונים של שחור ואפור, איימה עליו. אך לא היה לו אכפת, הוא רק המשיך לצעוד. הדממה ששררה בשדה הקרב, עקבה אחריו..והיא דוממת לו גם ברחוב....הוא הרגיש מת...והחל לרוץ...נקישות נעליו הפרו את הדממה שהמשיכה לעקוב אחריו בכל זאת...הוא רץ הרבה זמן... עד שהתעייף וקרס על האדמה....עיניו נעצמו לאט לאט...
כאשר פקח אותן, גילה לפניו ילדה.ילדה קטנה עם שתי צמות, ושמלה. היא עמדה מולו וחייכה. הוא התיישב. והסתכל עלייה.היא רק המשיכה לעמוד שם ולחייך, נראה אפילו כי אמרה משהו..אך הדממה שלו הפריעה לו לשמוע.הוא ניסה לחייך, אך לא הצליח.הוא בהה בילדה, והרגיש דמעה נוזלת על פניו. הילדה הסתכלה לתוך עיניו, והתמקדה בהן...לפתע הופיעה חרדה בעיניה, היא הסתובבה, ורצה, כשהיא צועקת משהו, אך שוב הדממה שלו הפריעה לו לשמוע מה....בעזרת הכוחות שכבר לא נותרו בו, הוא קם על רגליו.הוא ראה אותה רצה אל האופק. סחרחורת עזה תקפה אותו. הוא נפל....
הוא התעורר בביתו,מחלום מפחיד ביותר, על מיטתו בגלל רעש ומהומה בחוץ. הוא פתח את החלון וראה שהמלחמה כבר התחילה.הוא ייצא החוצה עם חרבו, וראה את השחור שהחל לכסות את העיר. הוא יידע שהוא יצטרך להתמודד, אך יידע שלא יוכל. הוא לקח את חרבו, הסתכל פעם אחרונה על ביתו, להיפרד, ולפתע נשמעה ירייה.הוא התכופף, וחרב של אחר, פגעה בצווארו. הוא נפל על הרצפה, ועיניו נעצמו לאט...
גופו הצנום, והפצוע נשאר שם לשכב...לנוח...אותו האחר, שפגע בו כרגע פסע מעל גופתו. הדממה עברה מעליו אחריו. הוא כבר דימם את טיפות דמו האחרונות, והוסיף עוד למאגר, והוא כבר נתן לנפשו למות....הוא פוסע לעבר הילדה, ולאחר מכן יעביר זאת להבא...לפחות הוא, כבר הבין, שהוא זה שיצטרך להתמודד....
ככה הם צועדים כמו חיילים , אל המוות. מלאך המוות, יושב לו על ענן שם למעלה, ומפקח שהכל מתנהל כפי שהוא רוצה... ואני כמו חיילת, כל פעם עומדת ומחייכת...ולאחר מכן רצה וצועקת, אתה לא צריך להתמודד ! להם אני אומרת, אך כנראה..שהם אף פעם לא שומעים...
___________________
שיהייה לכם סופ"ש מעולה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
meeeee_XD