נצ'י נצ' היקר,

הייתי רוצה לומר כמה מילים מהלב, 

 אני כותבת לך ושומעת אותך ברקע.

הפעם הראשונה ששמעתי אותך באמת,

הייתה בהודו לפני חצי שנה בערך

ישבתי בין אנשים טובים,

שפתאום בחור מקסים עם תלתלים וחיוך , שר מהלב,

הוא שר.. ולי זה היה קצת כואב.

לא הבנתי מה, אם זה הקול, אם זאת ההגשה, אם זה הדבר הבא

הוא אמר נצ'י נצ' , לי נשמע מוכר ,

הכנסתי לפלייליסט , זה נשמע לי קצת מוזר 

לא התחברתי עד הסוף, לא הבנתי למה

לא הקשבתי באמת,

כשנחתתי חזרה בישראל, הבנתי עד כמה . 

חזרתי לארץ לפני כמה שבועות, 

יש פה עדר של זומבים שמאחורי מסך הם בהמות,

חטפתי כאפה,פאק, איזה עולם משוגע .

נזכרתי בך

כשאחותי הקטנה דיקלמה

בכל יום, בכל מקום, בכל שעה

בקולה הצווחני , בדמותה שאוהבת להראות ולהראות

שירים שנתנו לה מקום לתקוות .

ואני, אני לא מוצאת את המפתח, לחברה, לאהבה

לכל מה שהיום הוא ה"זורח" 

מי תייג את מי ומי אכל הכי יקר, ולמה יש פה מלחמות

על עוקבים באינסטגרם.

איך בנות כאן הן שוות כשאחרייהן עוקבים אלפיים

איך בחורים במכוניות מוציאים לכולם את העיניים.

מכורים לרשתות, למסך דולק.

כל אדם שני, מופתע שחזרתי ,

הם אומרים לי "איך לא ידעתי? "

אני תוהה, איך הוא ידע אם לא ישאל אותי?

אבל לפואנטה לכבודה התכנסנו כאן היום, 

כשחיפשתי מכווינים או איזה אלוהים

שיתן לי את התשובות, שידבר את המילים

כי אני לא הצלחתי לדייק את התחושה

שגדל כאן דור שחסרה בו התחושה .

ואז אתה, בכל מקום, וכולם מזמזמים

אומר מילים חותכות , מציג בפני כולם את השדים

את ההתמכרויות ואת הלב הכואב שיש לכל אחד.

ופתאום הם מסתכלים וגם אני בתוכם

שזה לא כל כך מוזר , לקבל את עצמך

בדיוק כמו שאתה.

אני אמיליה מחדרה, בת 22 בקושי, רק רציתי להגיד

אתה לא דוגמן צמרת,

העיניים שלך לא כחולות כמו ים או כמו שמיים של תכלת

אתה לא הגסטין ביבר של ישראל. גם לא היהודה לוי הבא.
אתה בוכה המון ולא בסתר

ועם זאת אתה גבר.

רביד, רק רציתי להגיד.

אני גאה בך כל כך שאתה מהווה את התפקיד

שאתה שובר את הכלים, שאתה בוטה וחסר מעצורים

שאתה מאמין. 

הלוואי שתמיד תאמין

באמת ובתמים, שאפשר לעשות שינוי, אפילו בהעלאת המודעות

אפילו שהכפרה מפתח תקווה תדע שמגיע לה,

שמישהו יעלה לה חיוך

אבל אחד אמיתי, כזה של פייס טו פייס

בלי הפייס ובלי הטו, בלי #אשטג הגענו

בלי שכולם ידעו .

אחרייך מליונים, הדור החדש,

שבורח ממבט, שלא יודע להקשיב, 

שבטוח שהוא יביא את הדגל, 

אבל על אופניים חשמליות , חלילה לא ברגל .

תודה לך על כנות שחסרה, על אמת העירומה

על שאתה מצליח לגעת בלב, בנשמה שנרדמה.