קשה לי קשה לי מאוד עם כול המצב הזה .
אני לא יכולה אני עצבנית ,ממורממרת בכיינית דיכאונית
נמאס לי זו לא אני אני צריכה לתקן את זה
לא הגינוי שכול יום שאני קמה לבצםר בקום להגיד צודה ה' שאני קמה הבוקר אני יגיד למה קמתי .
נמאס לי מהמצב הזה שאני חוזרת הביתה ובאלי רק לבכותצ ,כשאני בבצפר ואני רק רוצה לברוח ולבכות לבד
אני מנסה להביע את עצמי עד כמה שזה קשה לי ליד החברות כי ההורים לא באים בחשבון אבל קשה לי אני נשבעת שקשה לי .
אני צריכה לדבר איתה ,אני מרגישה ככה אבל אני לא מסוגלת
אני מנסה משחזרת את זה בראש אבלל לא מצליחה פשוט לא מצליחה
ואני חייבת אבל באמת לאא מצליחה וזה הורס אותי מפבנים
הנה היא בסלון עכשיו למה לא ללכת לדבר איתה לפתוח את הלב ?
כי מישו יכול לבוא
כי אני חושפת את עצמי
כי היא לא תראה אותי בוכה
הנה כבר 3 סיבות ,אמא קשה לי להגיד לך את זה אבל אולי את היחידה שיכולה לעזור לי עכשיו
לא מצליחה לדבר .