לפני שהייתי , בשבילי לא היה דבר,
מעניין מה השתנה ברגע שהגעתי?..
אדם צריך לדעת איך לשמור על עצמו,להגן לבנות חומה שדרכה יוכל להכניס אורחים רצויים אך גם לסגור את השער כשירגיש מאויים. ההוויה הטבעית של האדם חזקה מעצמו, הוא אוכל שותה ישן ובנוסף לכך גם מרגיש וחושב.
הרגשות שלנו הם דבר מורכב יש לנו תחושות אינספור שאת חלקן לא נוכל לבטא במילים, אך מהי אותה תחושה?..אותה הרגשה מסוימת שמרגישים בהיותנו אנו? ...מסובך ? המטרה היא בסך הכול לקרוא לאדם להתחבר לעצמו לדעת מיהו.. לאן הוא הולך..מהיכן בא.
כשהוא ידע את כול זאת יוכל להתקדם ,ירחיב את אופקיו ויעצים את הבנת רגשותיו.. אדם היודע מיהו ..מרגיש שלם ..
אם הוא מרגיש אהבה אז כול כולו מוצף בה..
אם הוא חש בעצב אז האדם בהיותו אדם בוכה ומתפלל לטוב
אם הוא כועס הוא מוצא את נקודת השלווה המחזירה אותו לאיזון
אם תשוקתו בוערת הוא ממיס את הוויתו וסוגר את עיניו כמשווע לטוהר ואחדות
נכון להיום אני יודעת מי אני..
אני הכול ולא כלום.
גרגיר קטן במכונה של אלוהים אך יחד עם זאת עולם ומלואו לאוהביי.
אז השאלה הנשאלת כאן היא למעשה .. מה היא הוויתנו הטבעית??
והתשובה לכך תתגלה כאשר האדם יהיה שמח בחלקו, יבטל רוע מעליו וילמד לחיות בשלווה עם הסובבים אותו.


