אני מחפשת תשוקה למשהו, שייתן לי סיבה להמשיך לחיות או לשרוד..

שייתן לי תקווה להעביר כל יום ויום, 

שיראה לי שאולי בסוף כל הדרך החשוכה הזאת יש באמת אור.

שיגרום לי לשכוח את כל המכשולים והקשיים שעובדים בדרך אל האור.

כי אני לא יודעת לאן אני הולכת, והדרך מלאת מכשולים, ואני נתקעת בהם אחד אחר השני, ועדיין לא יודעת לאן אני הולכת...

אבודה תמיד הייתי. עד מתי אבודה אהיה?

לראות שכולם חיים ואת כל יום שעובר מסתבכת עם עצמך יותר ויותר, וזה לא משתחרר.