אני כבר 10 חודשים בצה"ל, 8 חודשים בגדוד.

בגדוד 74, סער, של שיריון, חטיבה 188.

ואני אוהבת באמת שאני אוהבת, כיף לי, האנשים. 

אבל גם קשה לי, מאוד. להיות כל כך הרבה לא בבית.

אבל כיף לי לעבור חמלים וכיף לי לעבור גזרות ולהכיר את הצפון והדרום וכל חור.

כיף לי לגור עם האנשים ולהעביר איתם כל יום כל היום.

אחרי כל כך הרבה חודשים שטסו לי, באמת טסו אני לא יודעת איך עברו 10 חודשים מאז הגיוס, בערך 8 חודשים מהעדכון האחרון.

אני ברגילה, אז יש לי קצת זמן לכתוב, רציתי להגיד שכיף לי בצבא, אני אוהבת את הגדוד מאוד, חוויה.

ושהזמן טס, אני אשתחרר בלי לשים לב, ואפילו לא באלי להשתחרר.

דרך אגב, עברתי דירה, עזבתי בית שגרתי בו 17 שנים.

עברנו לבאר יעקב, יש לי בית פרטי עכשיו, אני גרה במרתף, אני מרגישה בבית מלון כל פעם שאני מגיעה הביתה.

הקענו המון, בחרתי כל חלק בבית הזה. ואני שמחה וגאה באבא שלי.

כל מה שהוא עשה והשיג עד שהגיע לרגע הזה שהוא גר בבית חלומותיו. 

מאחלת לעצמי להיות כמו אבא שלי כשאגדל♥

זה היום האחרון של הרגילה, אני חוזרת מחר לעוד כל כך הרבה שבועות וחודשים שלא יהיה לי בהם חופש.

אבל אני רוצה לחזור, התגעגעתי כל כך הרבה בבסך הכל 6 ימים האלה שלא הייתי שם.

לחפ"קים ולבנות ולמחלקה, גם כולם משתחררים לי, כל האנשים שאני אוהבת ומתחברת אליהם עוזבים הכי מהר, זה קטע כזה שלי, להתחבר מאוד לכל אלה שעוזבים. במרץ, מרץ 12 משתחררים, מה אני אגיד לכם, זו לגמריי הולכת להיות נקודת שבירה שלי.

לגמריי מכחישה שזה אוטוטו. 

אני כותבת וכותבת ועולה לי כל הזמן עוד ועוד דברים שקרו בכל כך הרבה חודשים שעברו כל כך מהר מאז שעידכנתי לאחרונה.

צוק איתן.

עברתי גם את צוק איתן! חוויה ללא ספק. כאב לב שמלווה אותי כל פעם שאני נזכרת. 

התחושה היא תחושה של הרבה כיף עם הרבה תחושה של זה לא פייר. 

כל מי שהיה בשטחי כינוס בצוק איתן יגיד שהיה מאוד כיף וחוויתי אבל זה פשוט לא פייר שאנחנו חיים עם הזיכרונות החיוביות האלה, שאנחנו לקחנו איתנו את החוויה הזאת לעתיד להמשך הדרך. ויש כאלה שלא. שנשארו שם, לנצח.

זה לא פייר. אבל נמאס לי להגיד את זה הרי כלום לא ישנה, הם אינם. 70 חיילים, 70 ילדים, אינם אחרי חודש וחצי של לחימה.

לא אפסיק להעלות אותם בראשי, ולא אפסיק להודות להם לעולם. זה המעט שאני יכולה לעשות.

סתם בשביל לעקוב, כשהגעתי לגדוד היינו באימון ברמת הגולן, אחרי האימון עברנו לקו בקציעות שזה בגבול מצרים, 

אחרי קציעות התחיל המבצע, עברנו לאמיתי שבכרם שלום, משם לשטחי כינוס בכיסופים משם לשטחי כינוס בכפר מימון, ומשם עברנו לעוד שבועיים באימון, אחרי זה התחלנו עוד קו בבית הילל שליד קרית שמונה- גבול לבנון, וממש עכשיו התחלנו אימון חורף ברמת הגולן עד פברואר. 

אחרי האימון נעבור לתפוס קו חי"ר באילת, יהיה כיף