לא משנה מה אני עוברת בחיים, ואני עוברת הרבה דברים מבחינה נפשית

כי אני כל הזמן בדיכאון ולגמרי אפשר להגיד שיש לי בעיות דיכאון, החלומות שלי לא משתנים.

יש לי תשוקה ענקית, תמיד להגשים אותם, אני כל כך רוצה.

אני כל כך מפחדת לא להגשים, לא לעשות מה שתמיד רציתי.

להיות תמיד עוד אדם ממליונים, לא לנצל, להרגיש ולמצות כל דבר שה' ברא בשבילי. 

אני לא רוצה להתפשר בחיים על דברים. אני רוצה בית ענק, אני רוצה בעל מושלם, אני רוצה עבודה שאני יהנה ממנה,

אני רוצה לטייל בעולם ולחוות הכל, אני רוצה לחגוג ולהינות מכל רגע ולהיות מאושרת תמיד, ובריאה.

אבל כולם רוצים........ למה שאני יקבל?

זה הפחד.

ואם להיות מציאותית רוב הסיכויים שאני לא אחיה ככה, אבל זה יהיה נורא.

אני ארגיש נורא. אני ארגיש פספוס, כבר באלי לבכות.

ואני יודעת שאני רק אני אחראית לזה, רק אני יצריכה לקום ולעשות ולפעול כדי להשיג את מה שאני רוצה ואף אחד לא יכול לעשות כלום.

אבל תהיה איתי, תעזור לי, תהיה שם בשבילי, תקל עלי, בבקשה.

קשה לי גם ככה כל הזמן, כל כך, מכל דבר, תמיד קשה לי. האושר נשאר אצלי כל כך קצת.

אני לא יכולה להרגיש שמחה יותר מכמה שעות, ויש לי הכל בחיים, ואני מעריכה הכל, ובכל זאת קשה לי.

אני כבר לא יודעת מה לעשות...

אני כבר לא מבינה מה לא בסדר בי

כבר איבדתי את עצמי לגמריי.