עברתי תאונת דרכים. אני לא מאמינה
זה לקלוט שהרכב מאבד שליטה,
זה לקלוט שאנחנו עפים
זה להרגיש אותנו מתהפכים
זה לראות את כל החלונות מתנפצים לך מול הפרצוף
זה להבין תוך כדי התאונה שזה אשכרה קורה ואתה יכול לגמריי למות
זה לקלוט את הרכב נעצר
זה לא לחשוב על כלום חוץ מלצאת ולברוח כמה שיותר רחוק מהמכונית
הדלת שלי בכלל לא נפתחה ודפקתי בה כלכך חזק אז ברחתי מאחורה
זה להתחיל לטפס בגבעה מלאה שיחי קוצים כי נפלנו לתוך תעלה
זה לעמוד על הכביש עם עוד 4 אנשים שצועקים ובוכים והיסטרים ולהיות פשוט בשוק
זה להתפנות ע"י אמבולנס זה לבכות ולצחוק ביחד
זה לא להאמין זה להעריך
זה להסתובב בבית חולים כשאתה עם בגדים מלאים בדם ובוץ כאילו יצאת מסרט אימה
זה להסתובב ולראות אנשים מסתכלים עליך כאילו עברת תאונת דרכים
זה כשמביאים אותך בכלל לבית חולים על כיסא גלגלים כאילו אתה פצוע כאילו אתה לא בסדר כשאתה רגיל להיות בסדר.
חמישתינו נשארנו רק עם שריטות וטראומה. עברתי תאונת דרכים קשה אבל יצאנו רק עם שריטות. זה היה נס ואני מודה ולא קולטת.
זה היה קשה וכולנו תודה לאל בסדר, אבל עכשיו לחשוב על אנשים שעוברים תאונת דרכים וכן יש נפגעים או הרוגים, כמה יותר קשה זה יכול להיות אלוהים ישמור?