אני לא יודעת אם זה משהו שקרה לכולכם, אבל אני מקווה שמי שיקרא את זה
יבין אותי כי גם הוא עבר את זה.. ואם אפשר, תגובות ועצות ממש יעזרו.
אז ככה...
יש לי חברה ממש ממש טובה עוד מימי הגן( כבר 14 שנים)
אני מספרת לה הכל,היא לי, הכל היה טוב ויפה עד שהכרתי מישהי..והתחברתי איתה.
עלה לי רעיון להכיר בין שתיהן כי השילוב של שלושתינו היה נראה לי ממש מגניב..
כבר עברו להם חודשיים מאז שעשיתי ביניהן היכרות והן ממש התחברו.
אוקיי, אני ממש שמחה שזה קרה.. כאילו..אין לי בעיה..
אבל גיליתי שמלא פעמים הן נפגשו רק שתיהן בלי לקרוא לי אפילו..
ויותר גרוע מזה, שאנחנו נפגשות שלושתינו הן מדברות אחת עם השניה ואני בצד בשקט..מנסה להשחיל מילה פה ושם..
אני כל הזמן צועקת בלב "היי, גם אני פה!"
מה אני בלתי נראת או משהו כזה?
ואני מתכוונת לזאתי שאני והיא מכירות מהגן.
איפה הימים האלו שלא יכלו להפריד בינינו? זהו היא כבר שכחה מהכל?
כואב לי לאבד אותה..
ניסיתי לדבר איתה על זה וזה לא הכי מזיז לה היא אומרת שהכל אותו דבר אבל זה ממש לא..
עצות? משהו?
תודה מראש.