RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2013
חזרתי
התגעגעתי אז באתי.וואו כמה זמן לא הייתי כאן וכמה הספקתי בזמן הזה, פשוט מטורף.אני מתה מפחד, הכל חדש לי במקום הזה, אני ממש בודדה, לא מכירה כאן פשוט אף אחד, מאז המעבר הכל השתנה, השתנה בקצב מהיר מדי, כל אדם במשפחה זרוק לו בפינה אחרת בארץ, אין שום הרגל, הכל חדש, למילה "בית" אין שום משמעות מלבד זכרונות חקוקים, תמונות ישנות, אני כותבת ובא לי לבכות, בא לי לבכות כי המעטה החיצוני הזה לא יעזור, הבית איננו, כולנו מפורקים, פעם היינו משפחה, איפה אנחנו היום? בארוחות ערב בסופשים? איפה אנחנו היום? אצל אדם זר שלא מרגישים אצלו בבית? איפה אנחנו היום. הגינה הזאת, החדר הזה, הייתי מעשנת סיגריה, מפחדת לפעמים שריח יכנס הביתה, עכשיו למי אכפת אם אעשן אפילו גראס? . אני רוצה הביתה, אני רוצה את המטבח שלי, הסלון שלי, החדר שלי במיוחד,הגבולות שלי, המקום שבו יכולתי לשהות שעות על גבי שעות, לשמוע אותך יקירי ששר, להנות מכל רגע מכל שיר, מכל מילה בשיר, כמה היה לי רע טוב שכזה. אני מבולבלת מאוד, אין לי מושג איפה אני ומה נועדתי לעשות כאן, מרגישה נגררת למקום הזה בגלל שהם עברו, דברים טובים קורים ואני רוצה לקבוע שהמעבר עשה איתי טוב, דברים רעים קורים ואני מתחרטת בליבי ולא מספרת לאף אחד אבל אז נזכרת שגם לפני המעבר דברים רעים היו קורים, דברים רעים כמו אנשים ששכחו מזה להיות בני אדם, אנשים ששכחו או אולי לא הכירו את החומר הרגיש והרכרוכי ממנו קורצתי, אירועים יומיומיים שגורמים לי לקפוא, אבא ששוכח את הילדה שלו, החיים שלו, באוטו, אבא שרוצח את ילדיו בדם קר, ילדים חפים מפשע, ילדים קטנים שמתים כתוצאה מטרור במדינתם, כמה כאב, כמה אדישות, כמה עצבות.שאלות רטוריות.לילה טוב למיוחדים, לילה טוב לאלה שאין בהם טיפה של רוע, לילה טוב לאלו שיגידו מחר בוקר טוב בחיוך, לאלו שידעו מתי לבקש סליחה, לאלו שידעו מתי להגיד בבקשה ותודה, לאלו שישמרו על טאקט, לילה טוב לאלו שאכפת להם גם מאחרים, לילה טוב לאלו שרואים מעבר לכאן.
| |
| כינוי:
-Jolene-
בת: 32
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
