באלי פוסט, לא יודעת למה.
פתאום אחרי שהרבה זמן לא נגעתי בבלוג.
כיף לדעת שיש אנשים שדואגים לך^^
אתמול באתי לבי"ס אפילו של הרגשתי כ"כ טוב,
ובאמצע הצפירה הרגשתי שאני מתחילה ליפול(ואני במקהלה אז הייתי על הבמה)
קיצר בגלל שאני לא כ"כ חשובה לטקס הזה פשוט העדפתי לרדת מהבמה,
וכשהטקס נגמר שי בא לראות מה שלומיD:
(שי זה ילד מט' שהכרתי באמצע שנה שעברה)
בכל מקרה, נחמד לי^^"
הממ..מה עוד..הא כן!
אני עומדת להיפגש עם איתי, יאי מי^^"
ובהתחשב בעובדה שאני יודעת שאתה קורא כאן:
איתי הוא פדופיל בן 40 שחי בתוך קופסא בעזה ומחכה שילדות יתנו לו את הכתובת שלוXD
התמכרתי לפאנטה.
ולסאונדגארדן(להקה).
וזה לא טוב.
XD
חעח פירמידה.
כבר לא.
ושוב.
LOL.
טוב די.
ואחרי החפירה הלא חפירתית הזאת,
יום העצמאות מתקרב,
אני כנראה אלך עם ולה, בטי, ובז'נה, יאיי^^
יום השואה. לא צריך יום מיוחד כדי לזכור את כל ה-6000000 אנים שנספו בשואה הנוראית הזאת.
הניצולים זוכרים אותה תמיד, והיום ה"מיוחד" הזה שגורם לנו "לזכור ולא לשכוח" רק גורם להם לחיות את השואה מחדש.
ובנימה נימתית(?) זו, ביי ביי לעוד תקופה (ארוכה?) בלי עדכונים.