דיי
זהו, נשבר לי אין לי עוד כוח אני מרגיש חלש ולא, זה לא בגלל שהרגע חזרתי מ 13 שעות רצופות של עבודה.
אני מרגיש כאילו הנפש שלי מתה.
גוססת בתוכי, אני שונא את זה.
אין לי כסף, החברים שלי עסוקים בעצמם והמשפחה שלי בהכחשה למי שאני.
באמת שנמאס לי לבכות
אני מרגיש אבוד בעולם של בירוקרטיה
אי לי כסף אפילו לקנות סיגריות
אני עייף וקיבלתי חוב מביטוח לאומי שאין לי מושג איך לשלם אני לא יודע להיתעסק בזה! אני לא מבין בזה! אני סך הכל בן 21 עם מינוס, חרא עבודה, בלי עתיד !
לא נותנים לי את הפיקדון המזורגג שלי! לעזאזל למה לא? רק ללימודים או חתונה או עסק או לקנות דירה...יופי...זה אמור לסדר לי את החיים לא?! אני צריך את זה עכשיו! אני בלחץ כספי מטורף אני מרגיש חנוק ומבוהל אבל אין לי מה לעשות...
אני מוציא הרבה כסף על שטויות כדי להרים לעצמי את המצב רוח אבל כלום לא עובד ואני רק מרגיש הרגשה של וואלה לא הייתי צריך לצאת, סתם קניתי בירה, סתם קניתי פיצה, לא הייתי צריך.
אני לא רוצה לצאת או לכתוב או לצייר אני רוצה לרקיב מול המחשב ולשכוח את גוש החרא שאני שוקע בו ופשוט...להיעלם.
הלוואי שלא הייתי נולד, אז לא הייתי צריך להתמודד עם זה...הלוואי והיה לי את האומץ להיתאבד ואת האנוכיות אולי שהרגשת התקווה המטומטמת הזאת שיש לי תלך כבר כי אני תמיד מאוכזב מעצמי אין לי שום כישרון יוצא דופן אני סתם מכוער ואני יותר מידי פסימי ודיכאוני לאחרונה כדי להיות חבר טוב נמאס לי מזה.
בבקשה שאני אמות.
אני חושב שאני לא אטאיסט
נראה לי שאני מאוד מאמין אבל לא חרד ולא ירא שמיים אני מדבר הרבה לאלוהים מתחנן ובוכה וכלום לא עוזר לי אז עכשיו אני מתחנן למוות או שאולי פשוט שיקח את ההרגשה הזאת של תודעה שאני סתם ההפוך לרובוט מבשר והגמור את החיים הארורים האלו כמו שהחברה שלי רוצה שאני הגמור אותם
אני הרזה
אני השלים עם העובדה שאני בחורה
אני התחתן
אני אמליט
ואני אמות ספתא מזויינת
נמאס לי... אני פשוט רוצה שקט ושלווה רק להירדם ולא לקום זה יהיה כל כך מדהים כל כך טוב.
כן אני יודע שאני נישמע אימו אבל מה לעשות לי יש סיבה ואני לא סתם איזה טחון שחותך את הורידים כי ההורים שלו לא קנו לו בלון של דורה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: