להזכירכם!

ללא הפרק הראשון הבנת העלילה ומה מתרחק ומדוע עלולים להיות מסובכים.

לכן וודעו שאתם קוראים את הפרק הראשון

פרק שני

קרני השמש הראשונות הציצו דרך תריסי החלון של לונה. לונה שכבה במיטה וישנה עמוק, פניה היו מלאים בזיעה קרה והיא התהפכה מצד לצד במיטה.

-

"אריונטה זהירות!" צעקה לונה, אריונטה כבר נפגעה מכדור האש.

"לונה אל תתקרבי, אריונטה חייבת לסים את הקרב לבד!" צעק אחד מהנערים שהיה איתם

"היא אמרה שזה ענין בינהם, אז תקשיבי לאמורה" הוסיף נער נוסף

"לא אכפת לי, אני לא אתן לאריונטה להיפגע!" צעקה לונה

כדור אש נוסף נלח לכיוונה של אריונטה ששכבה על האדמה מדממת.

"אין מצב שזה פוגע בה" צעקה לונה ורצה לכיוונה של אריונטה

"לונה, את תפגעי" אמרה אריונטה בקול שנותר לה כאשר לונה באה ותפסה אותה.

"לא אכפת לי, גם ככה אין זמן לברוח הכדור קרוב מידי" אמרה לונה.

כדור האש פגע בלונה, שנשרפה במהירות וכל שנותר ממנה היה עפר.

"לונה, למה עשית את זה?" לחשה אריונטה.

"תראו!" צעק מורה בעוד דמעות בעיניו...

-

"לונה?..., לונה תתעוררי" אמרה קלין בעודה מנסה להעיר אותה.

"אמא?, מה קרה?" לחשה לונה

"שוב חלמת חלום בלהות"

"עוד פעם?" אמרה לונה בקול מאוכזב.

"אנחנו נטפל בזה מאוחר יותר, לאחר הלימודים, בואי ארוחת הבוקר מוכנה"

"בסדר אמא, אני רק אתארגן ללימודים".

קולין יצאה מהחדר והשאירה את לונה לבדה.

בעודה היא מתלבשת היא חשבה על החלום שחלמה, אותו חלום שחוזר כבר לילות רבים וממשיך להפריע לה, אך דעתה מיד הושחה בצלצול הפאלפון.

לונה:"אריונטה, משלומך?"

אריונטה:"הכל בסדר מה אתך?"

לונה:"קצת מתרגשת, אל תגידי לי שאת לא"

אריונטה:"ברור שכן, בכל זאת יום ראשון בכיתה י"א, הולך להיות קשה"

לונה:"מסכימה איתך, אבל אנחנו נסתדר"

אריונטה:"אני פוגשת אותך עוד חצי שעה בגבעת ארינה בסדר?

לונה:"אין בעיה מותק, אז נדבר אז"

אריונטה:"אין בעיה, ביי"

-השיחה נותקה-

"איזה מזל שאריונטה חברה כל כך טובה, אם לא היא לא הייתי יודעת מה הייתי עושה" לחשה לונה.

החלום חזר לראשה, שני הנערים האלא שהיו בחלום סיקרנו אותה, היאלא הכירה אותם אך הם נראו חברים כ"כ טובים.

"הכל בטח יעלם בסוף" לחשה לונה שירדה לארוחת הבוקר

~~~

יום הלימודים עבר מהר, אך ללונה החלום נתקע בראש.

לונה הלכה במסדרון בית הספר עם מבט כלפי מטה, עד שנתקלה באדם, ונפלה לרצפה.

"אני מצטער, לא הבטתי לאן אני הולך" אמר הנער והושיט יד לעזור לה.

לונה הביטה בו והייתה מודהמת, היא לא האמינה למה שראתה.

בסדר עד כאן להיום, לא יצא מותח אני יודעת אבל זוהי רק ההתחלה.

אשמח את תגיבו ותיתנוביקורת על הסיפור

ג'ני סטורי