אומרים שלא רחוק מחדרה,
בין הים לבין החולות,
יש מקום שבו זורחת השמש,
בלילות.
רק אצלנו לא תמיד היא זורחת,
רק אצלנו משום מה אור חסום,
יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה,
איזה אבסורד.
מה לעשות, אני כבר לא יודע,
אולי יש איזה סוד,
שיודעים רק מעטים.
אה... כמו אדיוט,
אני רץ תמיד אחריה,
ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".
אומרים שעיתונים משקרים כי,
האמת נמצאת בינך לבינך,
ולאן שלא תיסע אתה לוקח רק,
את עצמך.
אצל שנינו פתאום מתפתחת,
אהבה עם כאב והיסוס,
יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה,
איזה אבסורד.
ואומרים, מה לא אומרים על חיינו,
שהם קצרים וחסרי כל ביסוס,
שאנחנו רק קרבים אל מותנו,
איזה אבסורד.
ומוזר איך בין שמש זורחת,
לשמש שוקעת בים,
לא מצאו תרופה לנשמה הפצועה,
של בני האדם.
Im godamn losin' my fuckin' minddddddd
באורגינל!!!!!!!!!! (וואלקקקקק באורגינל אתה החיים שלי :)
מכירים את זה שנמאס כבר לחשוב? ושלכל דבר יש השלכות וכזה?
יופי. אז על הזין.
כי כבר כואב לי הראש ואין לי כוח לכלום.
אז... אמסטרדם וזה? :)
אוף סעמק זה מרגיש כמו האנגאובר שלא נגמר.
שבשניה שאתה נכנס למיטה, עדיין קצת שיכור והריח והטעם בפה עוד לא נעלם, אתה חושב על כמה מדהים ונהדר זה יכול להיות.
אבל ברגע שאתה קם וקולט מה בעצם קורה באמת, אתה מבין שזה לא הכל תותים ודבש כמו שנראה בלילה לפני.
פתאום אתה נזכר בשטויות שעשית ושאולי זו קצת טעות. עדיין נזכר ברגעים מסוימים ומחייך, אבל זה כבר לא אותו דבר.
לא שזה משנה, הרי כמה שעות אחרכך שוב תשתה קצת יותר מדי....
