אני...פשוט אני!

אולי הדילמות הקטנות והשטויות כיביכול אולי הן היותר קשות וכואבות לי.

היום הייתי צריכה להחליט משו ממש שתוטי שגובל בטמטום בגלל שבאמת תספסתי עצבים מזה.

זה אפילו שלא משנה מה הדילמה אני מתחרפנת אני לא שולטת על עצמי ומה שהכי כואב אני לא יודעת מה אני רוצה כמו פעם!

אני לא יודעת איפה אני ואני פשוט מגעילה את עצמי. יום אני בדיאטה ויום לא אכפת לי איך אני נראת, יום אני לומדת ויום

אני מבריזה וזורקת זין על הלימודים ויום אחד אני רוצה להיות עם כל החברים ביחד ויום אחר להיות לבד ולעשות קצת מוזיקה-פשוט לא עקבית!

אבל מה שאני כן יכולה להמליץ עליו זאת הגרלה! מפגר?! אולי אבל ככה אני חי ואני די מרוצה בסוף מההחלטות.

העיקרון-לתת לגורל להחליט לי החלטות שנראות לי שוות סיבות

הסיבה- אולי הפחד לקחת אחריות על המעשה וקל יותר להאשים ת'גורל

הדרך- לתת לחבר או חבר לבחור יד אחרי שהחלטתי מה כל יד אומרת או לעשות הגרלה כזאת עם ניירות

התוצאה- אני יוצאת ילדה מפגרת אבל אני בסוף לוקחת החלטות ואחרי ש'נפל הפור' אני כבר לא חוזרת אחורה...

אני מאמינה בגורל ומאמינה בדברים שצריכים לקרות...

תנסו את זה!

מקווה לסופ"ש משובח ולציון טוב במגן החוזר במתמטיקה שבגללו פיפסתי ערב אולי בלתי נשכח !

נשיקות וחיבוקים,

צליל