כ"כ קשה כ"כ כואב. להפתח למקום חדש. לא נודע. מה יהיה. איך יגיבו? מה קורה כאן בכלל? איך זה שאני בכלל כותבת?!
לא יודעת מה לעשות איך מה למה כמה.
מה עושים איך עושים איך מתקדמים? שאלות שאין עליהם תשובות.
אמא איפה את? למה את לא עוזרת לי להתמודד מול עצמי. לפתור לעצמי את הבעיות.
לבד כ"כ לבד לא מבינה לפעמים איך זה בכלל יכול להיות.
היית פעם פה איתי. עזרת לי להתמודד. היית איתי כדי שלא אהיה לבד מול עצמי. ועכשיו בגדת, הלכת. התחלת להיות מגעיל. גם אתה. כמו כולם. נכנס פוגע והולך.
לא אוהבת ככה. נשארת לבד. כמו תמיד.
איך מתקדמים מפה? בן אדם שכ"כ סמכתי עליו. היחיד שעבר את כל הקליפות את כל המסכות ונכנס אליי פוגע בי עמוק הכי עמוק שאפשר.
פוגע והולך.
לא יכולה להתמודד יותר עם הכאב. כ"כ אוהבת. כ"כ שונאת. כ"כ לבד.
כן, יש אנשים סיביב, יש אנשים תומכים אוהבים מפרגנים.
אבל אף אחד לא באמת יודע מה עובר מה עובר עליי באמת..
איך אפשר להוריד את כל הקליפות והמסכות האלה ולהיות אני עצמי?!
בא לי להתפרק כ"כ הרבה לחץ כ"כ הרבה שנאה ובוז כלפיו.
כ"כ מבולבלתת..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
