לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

What you feel is what you are


and what you are is beautiful...
Avatarכינוי:  Kippi_S

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2015

זהו סיפור על בחורה אחת או בעצם שתיים אבל היא אותה האחת =/


זהו הסיפור של אור שבמהלך הזמן נהייתה איילת.

 

אז אני אתחיל בלספר על אור, חייה היו די נורמטיביים כמו של כל מתבגר.

משפחה, בית ספר, חוג, חברים, אהבות... ואז, כל מה שהיה לה השתבש.

כלומר, מבחינת המשפחה - דמות שהיתה בשבילה הכל, נעלמה במפתיע. לא הלכה מרצון, אבל מוות לא מתוכנן או צפוי.

בית ספר - אור חלתה לאחר מות אביה, והיא לא יכלה ללמוד כראוי.

התמכרויות - אור שאיבדה את אביה בשלה כה מוקדם בחייה ברחה לאלכוהול ואף התחילה לעשן בגיל צעיר מאוד.

חוג - אור התאהבה במורה שלימד אותה.

חברים - לאחר מספר שנים אור עברה דירה, ונאלצה לעזוב את כל החברים ולהגיע למקום חדש, שם אינה מכירה אף אחד.

אהבות - אור אהבה את המורה שלה, לא רק כמורה אלא גם כן גבר.

 

ואז לאחר כמה שנים, המליצו לאור לשנות את שמה, מכאן אור נהייתה איילת.

אבל מה שכן, עדיין נשארו מספר דברים דומים שהיו לה גם כשהייתה אור.

משפחה - אביה כמובן עדיין אינו.4

בית ספר - נכון, איילת לא לומדת אבל עדיין יש לה את אותן הבעיות הקשורות ללמיד.

התמכרויות - איילת שכבר באמת השלימה עם מות אביה, עד המשיכה לעשן ולשתות.

חברים - איילת עדיין נשארה לבד, כאילו מבחינת חברים. אולי רק כמה בודדים.

אהבות - איילת עדיין אהבה את אותו המורה.

חוג - איילת הייתה מוכנה ובעצם עדיין לא רוצה להחליף את אותו המורה.

 

אז עכשיו לאחר שאיילת הבינה שהיא למעשה חייה את שני העולמות, היא פשוט רק רוצה להיות שמחה ומאושרת ולא לאכזב אף אחת משתי הבחורות,

שלמעשה היא שתיהן.

 

נכתב על ידי Kippi_S , 27/7/2015 22:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



את תחילת הסיפור אני לא זוכרת, אבל את ההמשך אני לא יכולה לשכוח.


ילדה קטנה ותמימה שחיפשה אהבה נאבדה בדרך כי המפה אבדה.

טעות פה ומכה שם גרמו לה להתאכזב ולפול. והיא לא ידעה מה לעשות, או איך.

אז מה לעשות עשתה כמה פניות לא נכונות בדרך אבל זה פחות חשוב. החשוב זה שלמרות שנפחה וטעתה שוב ושוב המשיכה לחפש עד שמצאה את הדרך חזרה.

רק כי אמרו לה שצריך להמשיך לחפש. אז היא חפשה... וחפשה... ואז עוד קצת... ועוד הרבה...

הסיפור ממשיך ואילו הפרטים הלא חשובים. כי לכל סיפור או סרט טוב יש סוף שנגמר בדרך הטובה.

אז שאלתי אותה איך קרה שנגמר טוב ואיך היה הסוף הטוב הזה?

היא ענתה לי שבגלל שלא וויתרה היא מצאה את הטוב.

ואז חזרתי על השאלה שלי: מה הסוף הטוב הזה? איך הוא נגמר?

היא חייכה ואמרה לי שזה בדיוק הקטע, שהוא לא נגמר הוא התחיל מחדש.

עם זיכרונות מהעבר ומחשבות על העתיד.

 

אז אתם שואלים מה קורה איתה עכשיו?

עכשיו היא יושבת פה.. ומספרת לכם סיפור.

היא מנסה להעביר לכם שברגעים הכי קשים, אחרי שנופלים, יש רק לאן לעלות.

צריך לא לוותר, ורצוי גם לדבר.

 

ואז היא עברה לבקשה קטנה: בבקשה בבקשה אל תתביישי לבקש עזרה! ועשיתי את זה בשבילה... בקשה כל כך יפה... ואז אמרה להעביר את זה הלאה. אז בבקשה אל תתביישו לבקש עזרה, אני יעזור. אני צריכה אתכם בריאים ושלמים כדי שכולנו נמשיך בחיים.

נכתב על ידי Kippi_S , 25/7/2015 21:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





132,655
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKippi_S אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kippi_S ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)