Nine In The AfterNoon
יום יבוא ואני אמצא את האהבה שלי,יום יבוא ואני אהיה מאושרת |
 כינוי:
בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2009
כי כשאתה מת אין כבר מה לעשות.
זהו ,נגמר היום .
אתה כבר נמצא במיטה ,
אתה עוצם עיינים ונאנח קלות שסוף סוף נגמר היום הזה .
והמחשבות מתחילות לרוץ ,בלי הזמנה , בלי בקשה,
הם פשוט קופצות לך בראש משום מקום .
ויוצא לך לחשוב על היום שעברת , על מה שהיה , על מה שהיה יכול להיות יותר טוב ועל מה תעשה מחר
ואז אתה מגיע למצב שהכי לא רצית בו ,
אתה אומר לעצמך "אוף,חשבתי שהפעם אני אצליח להתחמק מזה"
ופתאום איזה קול מוזר שאתה אפילו לא מכיר שואל אותך-מה יש לך בחיים האלו בעצם ?
אתה חושב ,וחושב וכבר מתחיל לכאוב לך הראש מרוב מחשבות.
"אני לא מוצא" אתה אומר לעצמך.
"לא,זה לא יכול להיות בטוח יש משהו" אתה מוסיף,
ושוב עולה השאלה -מה בעצם יש לך?או יותר נכון מי בעצם?
"טוב בוא נעבור דבר דבר כדי לא לפספס כלום"
ההורים ? שככל שעובר הזמן אתה כבר לא מכיר אותם יותר .
הלימודים ? שמרגע לרגע הציונים לא מפסיקים לרדת ואתה כבר באמת מתחיל לדאוג
האהבה שלך ? שבעצם בכלל לא שמה עלייך ואין לך אומץ אפילו לגשת אליה ואתה רק צריך לדמיין מרחוק .
כלום .
פשוט כלום .
אתה מנסה להדחיק את המחשבות ופשוט להירדם אבל הם חוזרות וחוזרות ולא נותנות לך מנוח ,
אתה צועק וצועק "דיי ,תעזבו אותי כבר ! "
וכמה שאתה לא צועק אפפחד לא שומע אותך ,
כי בעצם כבר נכנסת למצב של חצי שינה , אתה ישן אבל שומע את כל מה שקורה מבחוץ ואתה אפילו עוד לא חולם .
אתה מחליט להפסיק לכמה דקות את המחשבות ,
לתת לראש קצת מנוחה ,
כי אחרי הכל זה מה שעושים בלילה לא ?
אחרי כמה דקות של שקט כללי פתאום אתה שומע צפצוף קטן ,
והוא רק מתחזק ומתחזק .
"מאיפה אני מכיר את זה ? זה ממש מוכר לי " אתה אומר,
פתאום אתה מבין שזה הצלצול של השעון מעורר ,
שאתה צריך לקום .
שעוד יום חדש וזוועתי הולך לעבור עלייך .
טוב אין לך ברירה נכון ?
אתה אומר לעצמך "טוב נו עוד חמש דקות" וחושב ברוב טיפשותך שאולי משהו ישתנה ב5 דקות האלו ,
ואז גם ה5 דקות עוברות,
אתה פותח קלות את העיינים ומסתכל סביבך בתקווה שמשהו התשנה .
שוב ההנחה הזאת של הבוקר , הכל אותו דבר .
ככה עובר לו שבוע , חודש ,ושנה .
ואז מגיע היום הזה , היום הזה שאתה הולך לישון וקם לעולם אחר, לגן עדן .
עכשיו אתה כבר לעולם לא תקום לחיים האלו שלך .
אתה לא יודע אם לבכות או לשמוח ,
אבל יותר מכל אתה מצטער ,
אתה כל כך מצטער שביזבזת את כל החיים שלך על המחשבות האלו שלך לפני השינה .
אבל עכשיו ? אין כבר מה לעשות .
אתה מת .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
