זה לא קורה. זה לא קורה. זה לא קורה. בבקשה.
שכחתי איך נושמים בכלל. בבקשה לא.
~
שלושה חודשים לפני׃
"מזל טוב נסיכה שלי" אמר אדם כשהתכרבלנו במיטתי ונישק אותי.
חייכתי אליו והוא תפס את פני בעדינות, מביט בי עם עיניו הכחולות והכובשות. נשבעת שאין חתיך ממנו. ואין מקסים ממנו. הוא מדהים והוא שלי.
הכי כיף בעולם זה להסתובב אחוזת ידיים או מחובקת עם הקצין (!) הקרבי החתיך שלי ברחוב ולראות את המבטים של הבנות. מה שעובר להן בראש זה בטח - "איזה חתיך! ואו! מה הוא עושה איתה? מגיע לו מישהי כמוני"
אבל הוא שלי. ושימו לב, אני אומרת זאת בפעם הראשונה - אני לגמרי ולחלוטין מאוהבת בו. הוא מושלם.
"מזל טוב לנו חתיך שלי" אמרתי בחיוך ובעיניים מצועפות.
"חודשיים אה? אנחנו מחזיקים יפה" קרץ בחיוך שובב והביט עמוק בעיניי.
"חודשיים" חייכתי.
"בייבי.." הביט בי אדם "אני יכול לומר לך משהו?"
הוא נהיה פתאום רציני. מה קורה?
"כן" הבטתי בו.
"אני... כאילו, אהמ.. ואו. לא חשבתי שזה יהיה כ"ך קשה להגיד את זה..." אמר וגירד בראשו.
"טוב, אז מה שרציתי לומר בעצם זה שאני מאוהב בך" אמר ברציני גמורה והביט בי. "זהו, אמרתי את זה"
נמסתי. הוא אמר הרגע שהוא אוהב אותי. הוא אוהב אותי. אדם. הבחור המושלם הזה שאני לא מבינה איך הוא בחר בי בכלל ולא באחת הידידות הדוגמניות שלו.
~
"לא אדם, זה בכלל לא מעניין אותי מה יש לך לומר" צעקתי עליו וקולי נשבר מבכי. איך הוא עשה לי את זה? איך הוא שבר לי ככה את הלב?
"אגם, די אהובה שלי. נשבע לך ביקר לי שזה סתם. זה בכלל לא כמו שזה נשמע. אני מאוהב בך, את החיים שלי"
שקרן. מניאק. אפס.
פתחתי את דלת חדרו.
"אל תלכי אגם, בבקשה ממך" אמר בלחש והביט בי. עיניו נצצו ודמעה ירדה מעינו. הוא דאג לסלק אותה מהר.
"אני איתך סיימתי" השבתי בקרירות.
"די בייבי שלי, נסיכה שלי"
"אל תסמס, אל תתקשר ואם אפשר אז גם תמחוק את המספר שלי. זה נגמר" אמרתי ויצאתי מהחדר כשאני שומעת אותו צועק "זה לא נגמר אגם, זה לא יכול להגמר. את אוהבת אותי ושנינו יודעים את זה!"
~
"אני כל כך אוהב אותך" מלמל כשמצץ את עצם הבריח שלי. ידיו ירדו לכיוון בטני והוא החל להעלות את חולצתי בזהירות רבה כאשר הוא מביט בעיניי ומנשק אותי בעדינות משכרת.
"את מושלמת. נשבע לך" אמר כשהביט בגופי, כשחולצתי נחה לה כבר בפינת החדר.
"אני אוהבת אותך" לחשתי לאוזנו כאשר נישק את צווארי. הורדתי ממנו את חולצתו במהירות, חושפת את גופו החסון והשרירי. אלוהים כמה שהוא חתיך!
אדם הוריד בזהירות את חזייתי וחפן את שדיי.
"את מושלמת. אין יפה ממך" אמר ונישק אותי.
פתחתי את כפתורי מכנסיו והוא מצידו הוריד אותם והשליך אותם לפינה. סובבתי אותנו ועכשיו אני הייתי מעליו, מנשקת אותו.
"אתה כל כך עושה לי את זה" אמר בחיוך מתגרה ונעתי בעדינות עליו, מרגישה אותו מתקשה מתחתי ורואה את פניו של אדם.
"ואו בייבי... יואו" נאנח ואני בתגובה המשכתי לנוע ונישקתי אותו.
אדם שלח ידיו לשדיי ולש אותם מעט.
"אה..." נפלטה מפי אנחה קלה.
אדם הפך אותנו והוריד ממני במהירות את הג'ינס הצמוד. הוא הכניס את ידו הימנית לתחתוני. ידו השמלית הייתה על שדיי והוא מצץ את צווארי.
הבחור בהחלט יודע מה הוא עושה.
"ואו אדם... יואו" התפתלתי "כן... ואו"
"אני אוהב אותך סקסית" לחש.
"גאד, כן. ואו... אדם כן!" נאנחתי והוא נישק אותי, מוציא את היד מתחתוני ומוריד אותם במהירות.
הפכתי אותנו והורדתי את תחתוניו.
"את לא צרי- ואו!" פלט כשפי החל לנוע באיטיות על איברו הקשה.
"ואו בייבי" נאנח "את מושלמת"
המשכתי להניע את פי באיטיות וכשהרגשתי שהוא מגיע לשיא - הפסקתי.
"קונדום?" שאלתי.
"י..יש" התנשף, מנסה להרגע עוד ממקודם "אבל... את בטוחה?" הביט בעיניי.
"אני לגמרי רוצה אותך" השבתי "אני שלך"
אדם הוציא קונדום מהמגירה ולפני שהושיט לי אותו וידא שאני בטוחה במה שאני עושה.
"זה לא שזאת הפעם הראשונה שלי" צחקתי והלבשתי עליו את הקונדום. אדם נשכב מעליי, מוודא פעם אחרונה שאני בטוחה ושהכל בסדר.
"אדם, אני בטוחה. קדימה" השבתי בחיוך ונישקתי אותו. אדם החל לחדור אליי באיטיות תוך כדי שהוא מנשק אותי.
כשהיה כולו בתוכי החל לזוז יותר מהר.
"כן אדם... כן ואו. תמשיך, עוד" גנחתי.
"ואו... כן" נאנח אדם "אני אוהב אותך, את החיים שלי"
"כן אדם, כן! יואו כן עוד! כן, כן!" נאנחתי "אני כל כך אוהבת אותך" לחשתי כשקרס מעליי, אפוס כוחות.
"אני אוהב אותך. את מושלמת" חייך ועטף אותי בין זרועותיו.
"את נראית עייפה" אמרה דין כשהגעתי לבית הספר.
"כן... ישנתי אצל אדם. היה לנו חודשיים אתמול" חייכתי.
"כן, אתם צריכים להיות יותר שקטים פעם הבאה" קרץ לוטם ואני בתגובה הסמקתי.
"מישהי פה אדומה" צחק ליאור.
"סתמו נו" צחקתי במבוכה והפלאפון שלי רטט.
'נהניתי אתמול, אוהב אותך'
"נו, מה הוא כתב?" שאל ליאור בחיוך.
"הי, איך אתה יודע שזה הוא? אולי זאת אמא שלי בכלל?!"
'נסיך שלי... גם אני'
"אמא שלך לא תגרום לך לחייך, אלא אם גם איתה את שוכבת" צחק עידן.
"איכס נו, סתמו וזהו. חטטנים קנאים!" צחקתי וכולם צחקו יחד איתי.
~
זהו, אני לא מאמינה שזה נגמר. נצח בלעדיו. איך ממשיכים מכאן?
אני אוהבת אותו. הוא הכל בשבילי. איך ממשיכים?
~
"אני מתגעגע אליך נסיכה" אמר אדם.
"גם אני אליך אהוב" השבתי "עוד יומיים אתה בבית"
"מת להרגיש אותך כבר. לחבק אותך. לאהוב אותך" אמר והרגתי את החיוך בקולו.
"אהבה שלי" חייכתי גם אני.
"בייבי, אני חייב לנתק הילדודס מגיעים"
"אני אוהבת אותך"
"מאוהב בך"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
