שלושה בחורים ונערה אחת.

"נו יא פקאצה, אז מה עושים היום?" נשמע קולו של ליאור מהטלפון "ותורידי אותי לעזאזל מרמקול"

"לא נו, אני מורחת לק ליאור, תפסיק להיות כזה ניג'ס!" השבתי.

"יואו אלוהים את כזאת פקאצה!" השיב בזעזוע מדומה.

"אוף ליאור שתוק" נאנחתי. "חוץ מזה שגם אני על רמקול אצלך, אז מה אתה מתבכיין?"

"כן אבל לך אין אף אחד בחדר שצריך לשמוע אותי" השיב כדרך אגב

"מה?" שאלתי "מי אצלך כבר?"

"עידן" השיב "אה, סבבה" עניתי ושתקנו.

-לאחר דקה-

"טוב די נו מה זה השקט הזה?" שאל ליאור

"ליאור נו אתה מוציא אותי מריכוז, אני בסוף אמרח לק על האצבע ולא על הציפורן" התלוננתי.

"פקאצה" החניק צחקוק ונשמע צחוקו של עידן.

"טוב ליאור, ביי קרציה" השבתי. "לא נו, מה עושים היום?" השיב

"יש מסיבה אצל לוטם, עם חיילים" אמרתי וחייכתי חיוך קטן

"ממ.. את לא מתכוונת במקרה לאחיו החייל?" עקץ "ואת בטוח מחייכת עכשיו, נכון?" שאל וציחקקתי "שאלוהים יעזור לך כמה שאתה מכיר אותי!"

"אז נלך למסיבה בערב?" שאל

"אהא" אישרתי "אני אצלצל לדין" אמר "אוקיי חתיך" מלמלתי "יאלה פקאצה, תחזרי ללק שלך" צחק.

"ביי בויז" ציחקקתי וניתקתי.

'חמש ואני אצלך' סימסה לי דין. השעה עכשיו 22:07 ואנחנו אמורים לצאת ב23:00. דין עוד לא אצלי ואני במשבר בגדים, מזל שלא חיכיתי לה והתקלחתי. כל הארון שלי נמצא על המיטה ואני דיי מיואשת, אוף.

"הי לך ילדונת, באתי להצילך!" נכנסה דין בהפגנתיות שכזו. "מה עבר לך על החדר? טורנדו או משהו בסגנון?" שאלה מבועתת.

"אני לא יודעת מה ללבוש!" נאנחתי. "ואני חייבת להיראות מיליון דולר, עידן וליאור צריכים להגיע כבר!"

"אואה, למה?" שאלה דין והרימה גבה "את מעוניינת בעידן?" חייכה חיוך קטן.

"פח, בטח" גיכחתי. "שקרנית" צחקה.

"מ-מש לא" השבתי "יהיה שם אח של לוטם, וחבריו החיילים" נאנחתי בחיוך חולמני "והבנים החתיכים מהשכבה שלנו" הוספתי.

"ו...עידן" חייכה לעברי ואני בתגובה גלגלתי את עיניי. "חוצמזה שתהיי בעניין שלא משנה מה את לובשת את תמיד נראית סוף הדרך, כלבה" חייכה אליי והתחילה להכניס את הבגדים שלי לארון.

אחרי 5 דק' היא סיימה והשאירה כמה אופציות על המיטה.

"יאלה" אמרה. "מה יאלה?" שאלתי תולה בה את מבטי "תורידי את המגבת" אמרה והביטה בי.

הורדתי את המגבת ונשארתי עם תחתונים וחזייה.

"אין רשמית, באמת שרשמית אני שונאת אותך!" קבעה וסקרה את גופי. חייכתי חיוך קטן.

"יאללה לעבודה" אמרה והביאה לי שמלת סטרפלס בצבע ורוד בייבי.

"לא" שללתי ישירות. היא הראתה לי שמלות אחרות "לא" "לא" "לא"

בסופו של דבר הוחלט כי אני לובשת שמלת מיני סטרפלס בצבע אדום שבחזה היא צמודה ואז היא פשוט משוחררת.

"יואו אין היא יושבת עלייך בול" אמרה דין ושמה על עצמה שמלת מיני ג'ינס שהיא גם סטרפלס.

התאפרנו והיא סירקה את שיערה. הבנים ציפצפו בפעם המאה כבר.

"יאלה נו" האצתי בה ולקחתי כסף ופלאפון ודחפתי לתיק הקטן שהיא לקחה. שמתי טבע נאות בצבע קאמל וירדנו במהירות למטה.

"הלכתי" אמרתי להוריי "תשאירו מפתח"

"טוב" ענו שניהם כאשר הם צופים בסרט ואני ודין יצאנו.

"הגיע הזמן" צחק ליאור כשנכנסנו.

"מה לא היה שווה את זה?" שאלתי בחיוך תמים. "בטח שהיה שווה, את מדהימות!” קבע.

"כן אתן באמת נראות ממש טוב" חייך עידן לעברנו.

כן, למקרה שלא אמרתי, אז לליאור יש רישיון, אכן כן כמו לכולנו. רק שהמכונית שלי עוד במוסך. באסה.

"טוב אני עובר לאופנוע שלי, להת' ח'ברה" אמר עידן ויצא בחיוך.

עברתי לשבת ליד ליאור, נושקת על לחיו הימנית והוא החל לנסוע.

נכנסנו למסיבה, יואו טירוף איך הבית של לוטם מלא כ"ך?

נכנסנו וראינו הרבה יב'ניקים וחיילים.

"לוטם" קראתי כשראיתי אותו והוא בתגובה הסתובב לעברי בחיוך. "שלום לך יפייפיה!” אמר בחיוך והתקרב אליו. חיבקתי אותו. הוא תמיד היה ידיד טוב שלי, אנחנו מכירים עוד מהגן.

“מה נשמע?” שאלתי בחיוך "מעולה! איך זה שאין לך שתייה ביד?” שאל מחוייך "הרגע הגעתי" צחקקתי. “אז בואי יפה,” אמר ושם ידו על מותניי "נארגן לך משהו" חייך אליי והלכנו לעבר הבר.

הוא ארגן לי איזה בירה ואני בנתיים חיפשתי את דין, עידן או ליאור אבל לא היה זכר אליהם.

“בואי לרקוד" משך אותי לוטם והלכתי לרקוד איתו כשאני מחזיקה את הבירה בידי הימנית.

חיפשתי מסביב את אחיו הגדול והנחשק, אדם.

אדם, ואו, אדם. תמיד הייתה לי משיכה מטורפת אליו. והוא תמיד היה מושא חלומותיי.

מהאחים הגדולים של הידידים שלך שאת תמיד מפנטזת עליהם ועל להשיג אותם, אבל את אף-פעם לא באמת עושה משהו.

"יצאתי" אמרתי לו באוזן "חם לי כבר" הוא חייך ולקחתי זאת כחיוב ויצאתי.

התיישבתי על הנדנדה שלו בחוץ מסמסת תוך כדי לדין ולוגמת מהבירה.

פתאום קלטתי את אדם והחברים החיילים שלו יושבים מולי וצוחקים.

יואו הוא כזה חתיך! אני לא עומדת בזה יותר באמת...

יש לו שיער גלח שחור פחם כזה, עיניים בצבע תכלת שבא לי רק לטבוע בהן, ברצינות, יש לו אף סולד ושפתיים שפשוט בא לך לנשק.

“הי" שמעתי קול מימיני וראיתי את עידן מתיישב.

חייכתי אליו "מה קורה?” שאלתי "האמת שסבבה לאללה" השיב "נחמד פה" חייכתי אליו "כן באמת נחמד פה" השיב.

הנחתי את ראשי על כתפו וראיתי את אדם מביט בי בחיוך ומסמן לי לבוא לעברו.

“שניה אני חוזרת" חייכתי לעידן וקמתי לעבר אדם, זורקת את הבירה בדרך.

“הי" חייכתי אליו והוא חיבק אותי. הוא הכיר לי את החברים שלו ודיברתי איתם קצת.

“טוב לא נעים" חייכתי חיוך קטן "קצת נטשתי את עידן שם"

"חבר שלך?” שאל אדם ובחן את הבעות פניי. “מי עידן?” השבתי. “כן" אמר, עדיין מביט בי.

"לא, איזה.. הוא סתם ידיד" עניתי.

“נו אז הוא יהיה בסדר, גם תראי מתיישבת לידו מישהי" אמר וראיתי שזו ליאל, לא ידעתי שהיא פה!

“טוב נו" חייכתי חיוך קטן.

“בואי לרקוד" אמר והושיט ידו לפניי ואני חייבת לומר שנעניתי ברצון גדול מאוד. אין, היום אני משיגה אותו!

אחרי פנטזיה של שנים, היום אני אשיג אותו.

אני ואדם רקדנו צמוד אחד לשנייה והוא חייך אליי.

קלטתי את ליאור נשען על הבר ומביט בי בחיוך. הוא בדיוק הלך לדי-ג'יי ואמר לו איזה משהו.

אחרי בערך דקה התחיל שיר שקט ואני חייכתי לעצמי, שאלוהים יעזור לך ליאור.

אדם אחז במותניי ואני הנחתי את ידיי סביב צווארו הוא הביט בי במבט נוקב ואני חייכתי לו חיוך מפלרטט שכזה.

"איך בצבא?” שאלתי. “האמת שממש סבבה, כאילו אני לא יכול להגיד שאני סובל שם" חייך אליי וראשו התקרב אליי טיפה. “וואלה? ומה אתה עושה – קרבי או ג'ובניק?” שאלתי "קרבי זה הכי אחי!" חשף את שיניו הלבנות. “ואו" חייכתי "תמיד אהבתי בנים קרביים"

"באמת?” חייך חיוך מפלרטט לעברי "אהא" השבתי והוא התקרב אליי עוד קצת. הוא ליטף את שיערי באיטיות משכרת שכזו וככל שהוא התקרב יותר הסתחררתי יותר מהריח הכל-כך נעים שלו.

נעמדתי על קצות האצבעות, מנסה להגיע אליו אבל זה קרב אבוד מראש, הוא גבוה ממני ב15 ס"מ לפחות. הוא רכן לעברי יותר ועיניי נעצמות כאשר שפתיו רפרפו על שפתיי ואז הוא התרחק.

פקחתי את עיניי באיטיות "אתה משחק איתי?” לחשתי לאוזנו. הוא צחק.

“חוצפן" השבתי בחיוך פלרטטני.

“בואי נצא מפה" לחש לי באוזן ואחז בידי. הוא הוביל אותי החוצה לחצר הקדמית כאשר חבריו יושבים בחצר האחורית.

התיישבנו על אחד הספסלים והוא משך אותי לשבת עליו. הוא ישב על הספסל ואני עליו עם הפנים לכיוונו. ידיו היו על מותניי וידיי היו על כתפיו השריריות.

“אז מה קטנטונת?” שאל והביט בעיניי. הבטתי בעיניו הכחולות וחייכתי. “מה?” שאלתי "איך בביה'ס?” שאל "בסדר, אתה יודע.. מתה לסיים עם זה כבר" השבתי. “חכי את עוד תתגעגעי לזה. זה הגילאים הכי טובים בחיים, באמת" השיב והביט בי. “לא מאמינה לך, לא נראה לי שאתגעגע" שללתי ישירות. “אני יכול לשאול אותך משהו?” שאל והנהנתי לאות הסכמה. “אני יכול לנשק אותך?” שאל.

כןןןןןןןןןןןןןןן בטח, למה אתה שואל בכלל?!???!

"כן" לחשתי. הוא התקרב אליי באיטיות ועצמתי את עיניי.

שפתיו רפרפו על שפתיי והוא נישק אותי.

אדם, אח של לוטם, מושא חלומותיי, הבחור שרציתי כבר מגיל 12 בערך, מנשק אותי. אדם מנשק אותי. לא ייאמן!

כרכתי ידיי סביב צווארו וידיו שאחזו במותניי קירבו אותי אליו יותר והמחשבה היחידה שעברה לי בראש הייתה 'ואו הוא מנשק מעולה!'

אני חושבת שישבנו ככה מתחבקים ומתנשקים בערך חצי שעה, ואני ממש ממש לא מגזימה.

"אני יכולה להגיד לך משהו בלי שתצחק עליי?” שאלתי ופניי היו קרובים לפניו.

“אני ממש מבטיח להשתדל" חייך את החיוך המקסים שלו ונשק לי על שפתיי.

“אני דלוקה עליך מגיל 12” צחקקתי.

הוא צחק ואמר "אני יודע, ואני שמח להגשים לך את הפנטזיות. ורק שתדעי, שגם אני רוצה אותך דיי הרבה זמן"

"באמת?” לחשתי כשהייתי קרובה לשפתיו.

"באמת באמת, לפני שנתיים באת אלינו אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותך, ופשוט נדהמתי. הפכת להיות בחורה מדהימה מילדונת קטנה ורזה כזאת" אמר והתנשקנו שוב.

“מה את אומרת על שנהיה זוג?” שאל בפתאומיות אחרי כמה דק' של שקט.

“מה?” שאלתי "אני ואת, ביחד.. זוג" השיב.

“אני..” מלמלתי "כאילו, דיי קשה לי עם מחוייבות" השבתי "מז'א?” שאל.

"היה לי חבר שנה שלמה שבגד בי, אז דיי קשה לי לסמוך על בנים" השבתי משפילה את מבטי.

הוא הרים את פניי עם ידיו, אוחז בלחיי.

"בואי ננסה" השיב והביט בעיניי "אני מבטיח לך שאני אעשה אותך כל-כך מאושרת. אני לא אפגע בך בחיים"

"אני לא יודעת" מלמלתי ועצמתי את עיניי. הוא נישק אותי ברכות על השפתיים והבנתי שמה שהוא אומר זה אמיתי. אני חייבת להשאיר את רון מאחור, חייבת.

“אני מסכימה" לחשתי כשהתנתקנו ופקחתי את עיניי. “באמת?” שאל וחייך.

“כן" לחשתי ונישקתי אותו "בוא לרקוד" חייכתי וקמתי ממנו. משכתי אותו פנימה ורקדנו יחד, מידי פעם הוא נישק אותי וצחקנו.

“אני נוטשת אותך קצת" אמרתי כשראיתי את דין, ליאור, עידן וליאל יושבים בחוץ.

“ממ.. למה?” שאל ונישק אותי ברכות על שפתיי.

“כי הזנחתי אותם" חייכתי אליו ונשקתי לו על השפתיים.

“לך לחברים שלך, הם בטח כבר לא מבינים לאן נעלמת" צחקתי.

“רגע" אמר שנייה לפני שהלכתי. “את עכשיו חברה שלי ואין לי את המס' שלך, זה לא הגיוני!" צחק.

"אוי נכון... פדיחה" חייכתי אליו. הקלדתי את המס' שלי בפלאפון שלו וצילצלתי אליי ממנו בשביל לשמור את המס' שלו. “ממ.. הנה ביי בייבי" השבתי בחיוך והוא אחז במותניי וקירב אותי אליו.

הוא נישק אותי וואחד נשיקה ואז שחרר אותי "ביי קטנה".

"הי ח'ברה" ניגשתי לליאור, עידן, דין וליאל. “מה קורה?”

"זה מה שאנחנו צריכים לשאול .. מה קורה?” חייך אליי ליאור וכולם הביטו בי.

“נו, סתם..” מלמלתי “זה לא היה נראה כמו סתם” אמרה דין.

"אני ואדם ביחד" השבתי. “יואו זה אדיר!” אמרה דין "כן, הגשמת את החלום שלך מגיל 12 בערך" ליאור אמר בחיוך.

"מזל טוב" חייכה אליי ליאל. “כן מזל טוב" אמר גם עידן.

"נו.. פרטים עכשיו!” דרשה דין כשהגענו לביתי.

“רגע אני אתקלח ואת תתקלחי ואז" השבתי. הוצאתי בגדים מהארון ונכנסתי למקלחת. אני לא מאמינה שאני יוצאת עם אדם, אני יוצאת עם אדם רוטמן!

"יאלה נו" אמרה דין כשיצאה מהמקלחת והתיישבה מולי על המיטה.

“סתם, חיפשתי אתכם וסימסתי לך ואז ראיתי אותו יושב עם החברים שלו ואז עידן בא ודיברנו לדקה ואדם קרא לי. רקדנו ויצאנו החוצה והוא הושיב אותי עליו ודיברנו טיפה. אח"כ הוא שאל אותי אם הוא יכול לנשק אותי ואמרתי כן ואיך שהוא הגענו למצב שאנחנו ביחד" סיפרתי את כל הסיפור.

“אווו חמודים!” השיבה. “העיקר שהגשמת את פנטזיית הילדות שלך"

"יואו הוא מנשק כל-כך טוב" חייכתי חיוך עם מבט חולמני, ושנייה לאחר מכן צליל של אסמס העיר אותי ממנו.

"אוי, נסיך החלומות שלח לך אסמס!” אמרה דין וחטפה את הפלאפון מהשידה.

“תביאי לי נו" ניסיתי לחטוף אותו ממנה "נו דין!”

"לא ולא" אמרה ורצה במהירות ונעלה עצמה במקלחת. “אוו" אמרה.

"נו דין" מלמלתי ונשענתי על דלת המקלחת.

“שיהיה לך לילה מקסים נסיכה שלי, דברי איתי כשאת מתעוררת. מת עלייך!” אמרה ויצאה מהמקלחת, מביאה לי את הפלאפון.

יואו הוא כזה חמוד! הוא אפילו הוסיף סמיילי!

'לילה טוב חייל שלי, חולה עליך' החזרתי לו.

דין הביטה בי "את לא יכולה להיות יותר מחוייכת ממה שאת עכשיו" השיבה בחיוך.

"בוקר טוב יפה" נשמע קולו של אדם "בוקר טוב חתיך" אמרתי בחיוך שהוא סביר להניח לא ראה. “

מה נשמע?” שאל "האמת שהכל מעולה.. איך אתה?” שאלתי מתכרבלת בשמיכה, דין הלכה באיזה שהיא שעה ושמעתי ממנה מן מלמול של משפחה..סבתא..דודים ואז כבר הפסקתי להקשיב.

“הכל אצלי סבבה לגמרי, מה דעתך על לקפוץ אליי? אני מתגעגע" השיב.

“ממ.. אוקיי, רק תן לי להתאפס על עצמי" גיכחתי.

"טוב בייבי, תודיעי לי כשאת מוכנה אני אבוא לקחת אותך" אמר “מה פתאום? אני אבוא ברגל, או שרועי ייקח אותי” השבתי, לא רציתי להטריח אותו.

“שתקי טיפשונת, את החברה שלי עכשיו ואני בא לקחת אותך, נקודה” השיב ואני נאנחתי.

"ביי חתיך" אמרתי וניתקנו.

נכנסתי להתקלח וכשיצאתי שמתי עליי חולצה קצרה שכתוב עליה No is the new yes ושמתי אוברול קצר כשבצד ימין הוא מחובר אך בצד שמאל הוא משוחרר. שמתי דאורדורנט והזלפתי על עצמי בושם. התאפרתי בעדינות ממש וסימסתי לאדם.

'צאי נסיכה' סימס לי לאחר 5 דק' ואני יצאתי.

“הי" אמרתי כשנכנסתי למושב על ידו "בואי הנה" משך אותי קרוב אליו ונישק אותי "התגעגעתי אליך" אמר בחיוך כשהתנתקנו הבטתי בו סוקרת את פניו "אתה כזה חתיך שזה לא ייאמן" מלמלתי בחיוך.

"מי שמדברת" אמר וגנב ממני עוד נשיקה.

"הי" אמר אדם כשנכנסו לביתו. ידי הייתה טמונה בידו.

“הי מתוק" אמרה אימו ויצאה מהמטבח מנגבת את ידיה. “רוצים לאכול?"

"לא אמא, תודה" אמר אדם "אבל אני רוצה שתכירי את אגם, חברה שלי"

"חברה שלך? לא ידעתי שיש לך חברה? איזה יפה היא!” אמרה וחיבקה אותי. “אמא את גורמת לה להסמיק!” אמר אדם "לא נורא" אמרה בחיוך. "אנחנו עולים למעלה" אמר ועלינו לחדרו.

"ממ.. את כזאת מתוקה" אדם מלמל בין הנשיקות.

הוא שכב על המיטה ואני עליו כשידיו מונחות על לחיי וידיי על מותניו. “קומי רגע מותק" אמר וקמתי. אדם נשען על הקיר "בואי" טפח על בטנו.

הנחתי את ראשי על בטנו והבטתי בו. הוא החל לשחק עם שיערי.

“אני חוזר מחר לבסיס" אמר "ואלה?” התבאסתי "כן.. אבל אני בטח אחזור הביתה עוד שלושה ימים, אני מסיים את קורס הקצינים" אמר בחיוך מתרגש "באמת בייבי?” שאלתי "כן יואו איזה התרגשות, אני לא מאמין שאני ממש בסיום הקורס" אמר באותו חיוך.

"יואו, איך אני מתרגשת בשבילך!” אמרתי בחיוך. “ואת כל-כך באה לראות אותי מקבל ארון!” אמר "וואלה?” אמרתי עם חיוך מתגרה "וואלה וואלה דוב קואלה" אמר, צחק והחל לדגדג אותי.

“אדדד-ם ממ-מספיק!” אמרתי תוך כדי צחקוקים. אני שונאת שמדגדגים אותי!

"נננ-ווו ב-בבייבבב-י" התלוננתי "טוב נו" אמר והפסיק לדגדג אותי.

“מה איתך?” שאל "מה איתי?” שאלתי "מה עם הצבא?” שאל "סתם אתה יודע, מיונים וכאלה" השבתי. “וואלה?” התעניין "של מה?”

"האמת שקיבלתי מודיעין וחיל האוויר" השבתי "אואה, מה כבר קיבלת?” שאל "קיבלתי איזה מסלול במודיעין והאמת... שקיבלתי מיוני טיס בחיל האוויר" צחקקתי. “די!” אמר מופתע "טיס?”

"אתה מזלזל בחברה שלך?” שאלתי "מה פתאום!” אמר ישירות "סתם מפתיע. לא שמעתי על אף בחורה בטיס" קרץ לי ונישק אותי.

אדם משך אותי לעברו כשהתנתקנו ונשכבתי מעליו כשאנחנו מתנשקים. ידיו עברו מתחת לחולצתי וליטפו את גבי. דקה לאחר מכן אני הייתי מתחת והוא מעליי, מנשק לי את הצוואר באיטיות כשאני שורטת את גבו.

"אני מטורף עליך" לחש לי באוזן ונישק אותה. “אני מתה עליך" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו בתשוקה.