*הוא והיא*

עדי סגרה את חלון ההודעות והרגישה רע עם עצמה, היא משקרת לאריאל

- היא לא תגלה וככה יהיה טוב לכולם, במילא הניסיון הזה לא ילך להם- חשבה והאמינה לעצמה.היא נכנסה להתקלח והתארגנה, היא לא השקיע בלבוש בכלל

במילא היא לא כ"כ רצתה ללכת אבל מירן 'שיגעה' אותה.

מירן:"שמעי תכננו מסיבה את חייבת לבוא"

עדי:"מי זה תכננו?"

מירן:"תכננו זה, ספיר, שירלי,טליה ואני"

עדי:"אה ומי יהיה?"

מירן:"יואוו מה זה כל השאלות האלה עדי ממתי התחלת לשאול ככה שאלות כל הזמן? פעם הייתי אומרת לך ופשוט היית באה אוף כבר"

עדי:"יופי"

מירן:"שאני יבין את כבר לא סומכת עליי שכל האנשים שאנחנו תמיד איתם יהיו?" עדי גלגלה עניים ושאלה "אז מי יהיה?"

מירן:"הבנים הרגילים והבנות שתכננו ואת"

עדי:"אה, בלי אריאל?"

מירן:"אויש אז בלי אריאל עכשיו את דבוקה לה לתחת שאני יבין?!.."

עדי:"לא היא פשוט איתנו בכיתה וזה.."

מירן:"אז?, עזבי לא משנה קיצר.. את באה!!?"

עדי:"טוב"

מירן:"D:"

הי סגרה את חלון ההודעות

+*+

בדיוק שהסכימה לבוא למסיבה נשלחה לעדי הודעה מטליה

טליה:"מירנוש היום יהיה מעולה במסיבה, אנחנו נתחיל להפעיל את התוכנית וכבר ביום ראשון אריאל תתחיל להרגיש מנודה לפחות בכיתהD:- אל תדאגי הכל יצליח"

עדי:"הא?" היא הקלידה והייתה בשוק

טליה:"אופס, לא לך מאמי אל תתייחסי זה סתם.."

עדי:"טוב" היא כבר הבינה המסיבה היא בשביל שאריאל תרגיש מעפן בכיתה ילדות מגעילות

+*+

היא מיד פתחה את חלון ההודעות של מירן וכתבה לה

+*+

עדי:"אני לא באה"

מירן:"מה? למה?"

עדי:"כי טליה שלחה לי ואני יודעת מה תכננתם מפגרות כאילו שזה יעבוד"

מירן:"מה היא שלחה לך האבלה?"

עדי:" טליה:'מירנוש היום יהיה מעולה במסיבה, אנחנו נתחיל להפעיל את התוכנית וכבר ביום ראשון אריאל תתחיל להרגיש מנודה לפחות בכיתהD:- אל תדאגי הכל יצליח'

מירן:"אויששט הראש כרוב הזאת נו עזבי זה סתם"

עדי:"שכחי מזה אני ל-א באה"

מירן:"יואוו עדי נו תבואי את רואה איך את מתרחקת זה סתם תירוץ מעפן"

עדי:"לא זה לא היא חברה שלי ופשוט לא"

מירן:"אהא, ואת שפוטה שלי??"

עדי:"לא אני לא שפוטה לא שלך ולא של אף אחד"

מירן:"בקצב הזה את נהיית שפוטה של אריאל!!..."

עדי:"הכי לא!"

מירן:"נו תבואי בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה" וככה היא שלחה לה מלא הודעות...

עדי:"טוב, אבל שאריאל ל-א תידע מזה"

מירן:"אם היא תידע זה יהיה ממך"

עדי:"טוב אז אני עפתי להתארגן ביי:-*"

מירן:"ביי"

היא נזכרה איך היא השתכנע ללכת, היא לבשה מכנס קצר של הנס וחולצת טריקו של בובספוגJ

אריאל התלבטה מה ללבוש היא רצתה ללבוש משהו יפה.

היא הפכה את כל הארון

'או את זה אני רוצה' מלמלה לעצמה היא לבשה סקיני ג'ינס בהיר, וחולצת סטרפלס שחורה עם נעל בובה שחורה עם נקודות לבנות.

היא התאפרה קצת, עיפרון, סומק, גלוס ושמה בושם.

בשעה עשרה לעשר היא יצאה, לפני זה היא הביטה במראה היא פשוט אהבה מה שראתה.

דין ישב שם בספסל מחכה לה,

אריאל:"בו" היא צעקה מאחוריו

דין:"אמאלה" אמר בזלזול הוא הסתובב וראה אותה ואמר "את מהממת, פשוט נסיכה שלי" היא הסמיקה והוא נתן לה נשיקה על הלחי "בואי, נלך לגן הרומנטי..בשאר כבר יגיעו"

אריאל:"טוב" הם החלו ללכת כשהם הגיעו הם התיישבו על הספסל שמשקיף לאגם הקטן ששם, הכל היה אורות מואר יפה כזה "יפה פה" אמרה אריאל וחייכה

דין:"אני יודע"

אריאל :"איפה כולם?"

דין:"הם יבואו אח"כ" היא הנהנה לאות הסכמה הוא הביט בענייה מבטיהם נקשרים

אריאל:"תגיד מה אנחנו?"

דין:"אני לא יודע ,תגידי לי את מה אנחנו?" אמר בעודו מביט בעיניה השחורות שנצצו

מאורות הרחוב הישנים שמשקיפים אל האגם.

אריאל:"אנחנו...אנחנו רק בקטע" דין השפיל את ראשו ותחב את ידו לכיסו

דין:"ועכשיו?" הוא הוציא קופסה קטנה וארוכה

אריאל:"מה זה?" הוא הביא לה את הקופסה והיא פתחה אותה

בתוכה היו מונח צמיד עליו היה כתוב 'דין' היא חייכה הוא הושיט לה את ידו בסימן שתראה,

גם לו יש אחד כזה שכתוב עליו 'אריאל' היא חייכה והוא אמר "אז את מסכימה להיות חברה שלי?" הוא שאל וחייך חיוך עם שיניים חשופות חיוך מלא תקווה שהיא תגיד כן, הוא ידע שאיתה אי אפשר לדעת.

היא הביטה בעיניו לא עונה שפתיהם התקרבו, נוגעות לא נוגעות הוא התקרב אליה לנשיקה והיא חיבקה אותו "כן" היא לחשה באוזנו.

הוא חייך ולחש לה באוזן "אני אוהב אותך" הם התנתקו מהחיבוק הוא הביט בענייה "את יפה" הוא אמר לה במין קול עדין כזה שהעביר בה צמרמורות, היא חייכה כתגובה הוא קירב את שפתיו לשלה שפתיהם נוגעות לא נוגעות

"גם אתה לא רע" היא מלמלה "תודה" הוא החזיר לה בלחישה היה אפשר לשמוע על קולו שהוא צוחק, הכל היה שקט מסביב הם התקרבו לנשיקה שוב,

שפתיהם נוגעות לא נוגעות, אריאל מזיזה את ראשה אחורה והוא אחרי ריח הבושם שלה כמסומם בעקבותיה לוקח את שפתיו לכיוון שפתיה ואז נשיקה, נשיקה ארוכה.

"ואווו מה שהולך פהההה" צעקה חן כאשר הגיע למקום איפה שישבו הם מיהרו להתנתק מהנשיקה.

קורל:"אז מה? סוף סוף אתם חברים?" שאלה וחייכה חיוך מהול בקנאה, לא שהיא אהבה את דין פשוט היא כזאת היא רגילה לקחת, בד"כ היא לא שמחה בשביל אחרים אלה אם גם היא הרוויחה משהו.

דין חייך והנהן לאות הסכמה.

אור:"מזל טוב הוא אמר וחייך "אריאל תגידי את יודעת איפה עדי?"

אריאל:"היא אמרה לי שהיא הולכת לאכול אצל דודים או משהו.."

אור:"אה" אמר ועיקם פנים אריאל חייכה.

יוליה:"לא..היא במסיבה הזאת..."

אריאל:"חח איזה מסיבה?"

יוליה:"הילדים, בכיתה שלכם עושים מסיבה, מירן והקופות מהכיתה שלכן והבנים שאיתם.."

אריאל:"באמת? אז אני לא חושבת שהיא הלכה היא הייתה אומרת לי אם כן.."

קורל:"חח לא היא לא!"

אריאל:"למה לא אם דיברנו על זה אז כן.."

קורל:"חח הם תכננו את מסיבה הזאת לחרם עלייך או משהו כזה.. טליה המפגרת שלחה לי הודעה בטעות.. ואז היא כתבה לי סתם לא לך בצחוק או משהו כזה..אז אולי עדי יודעת"

אריאל:"לא.. לא ניראה לי" אמרה והיה בה מין ספק.. "מעניין אם היא שם" הוסיפה

דין:"תתקשרי אליה"

אריאל:"כה נתקשר זה סתם מעניין אותי"

מרין:"עדי טוב שבאת מאמי..למה את ככה?" אמרה תוך כדי שנשקה לה על הלחי

עדי:"ככה איך?" שאלה בחיוך

מירן:"לא יודעת ככה מבואסת מעוכה כזאת.."

עדי:"סתם" אמרה ונכנסה היא התיישבה עם שאר הילדים הם דיברו בערך בשעה אחת עשרה התקשרה אליה אריאל "שיט, מירן זו אריאל" אמרה עדי למירן שישבה לידה.

מירן:"נו אל תעני.."

עדי:"לא אז היא תמשיך להתקשר ואז היא תגלה"

מירן:"טוב שנייה" היא קמה מהכיסא וסגרה את המוזיקה "שתקו" היא צרחה ותוך שנייה כולם שתקו "עכשיו כולכם תשתקו עדי מדברת עם הקופה" כולם צחקו וכבר הבינו שמדובר באריאל היא תקעה בהם מבט והם שתקו.

עדי:"הלו?"

אריאל:"עדי, איפה את?"

עדי:"חח אני אצל דודים שלי אמרתי לך כבר.."

אריאל:"אה.. חח חשבתי שאת במסיבה או משהו שאמרו לי.."

עדי:"אם הייתי הולכת למשהו כזה היית יודעת"

אריאל:"חח טוב עזבי סתם קטע דפוק..אה ודין ואני חברים" מירן התחילה לצחקק

אריאל:"מי זה?"

עדי:"חח סתם בת דודה שלי מפגרת..אה.. ומזל טוב.." אמרה וחייכה היא באמת הייתה שמחה בשבילה אבל באותה המידה היה לה קשה לשקר לה.

אריאל:"תודה, טוב אני עפתי ביי"

עדי:"ביי תמסרי ד"ש לאור"

אריאל:"טוב, ביי מאמי"

מירן:"היא ניתקה?" לחשה לה

עדי:"כן" אמרה וחייכה "זה היה מסוכן" היא הוסיפה ומירן חייכה אליה.

אריאל: "רואים? היא אצל דודים שלה" יוליה הביטה בה וגלגלה עיניים "מה?" שאלה אריאל

יוליה:"מה שתגידי, את כ"כ תמימה, מירן שם והיא בטוח הכריחה אותה להיות שם כי זה מרצה את הרצון הטיפשי שלה לעשות לך רע" דין תקע ביוליה מבט ואמר לאריאל "אל תדאגי אריאל אף אחד לא יעשה לך רע אני פה!" היא חייכה אליו והוא נתן לה נשיקה קטנה על השפתיים. הם נשארו בגן עד שתיים עשרה בערך ואז הלכו לגן שעשועים אחר שם הם סתם דיברו ושיחקו במיתקנים.

דין:"אריאל, יאללה את באה? אני רוצה לחזור כבר שלוש אבא שלי לא מפסיק להתקשר" הוא צעק אליה, לא נשאר שם כמעט אף אחד חוץ מאור יוליה וקורל שגרים ממש ממול הגן.

אור:"טוב דין אנחנו הולכים היא מתחבאת לך במגלשות בטוח ביי"

דין:"ביי, אני כבר ימצא אותה תודה" הוא אמר והם הלכו "אריאל, נו זה לא מצחיק איפה את?"

הוא צעק אחרי 5 דקות בערך שחיפש אותה ולא מצא.. "נו מה? אני צריך לעלות למתקנים?" שאל בצעקה לא הייתה תגובה

הוא עלה למתקנים.... "אריאל?"...

זהוו מקווה שאהבתם:-*

אמ.. יצא ארוך לא??:))

תגובות??3>>