*הוא והיא*

דין התקשר לאריאל,

הוא לא דיבר איתה כל היום,

הוא התגעגע אליה, בנוסף הוא גם רצה לבדוק איתה על השיחה שהייתה..

דין:"הלו?"

...:"אתה חתיכת מפגר אני שונאת אותך, אומר לכל אחת אני אוהב אותך, אתה חרא של ילד אני בכלל לא מבינה למה הסכמתי להיות חברה שלך.."

דין:"מי את?"

...:"אפילו לזהות אתה לא מזהה אותי?! זאת אריאל"

דין:"את לא אריאל את הקול של אריאל אני מכיר טוב טוב..."

...:"תחשוב מה שבא לך בכל מקרה חברים אנחנו לא"

אחרי כמה צלצולים ענתה לו אריאל

אריאל:"מה אתה רוצה?" קולה היה כעוס ועם זאת ניתן היה לשמוע שהיא בכתה,

דין:"לדעת מה איתך.."

אריאל:"אני בסדר עוד משהו?" קולה נחנק מהדמעות שפרצו לצאת

דין:"מה קרה?" הוא לא הבין למה היא בוכה

אריאל:"לא מספיק עדי גם אתה...." היא נעצרה נשמה עמוק מונעת מהדמעות לצאת והוסיפה "אתה שקרן" לאחר שתיקה של כמה שניות

דין:"מה קרה? זה בגללי? מה עשיתי שפגע בך?" הוא הריץ בראשו את מעשיו חושב מה הוא עשה שפגע בה לא עלה בראשו שום דבר

אריאל:"עזוב ביי" היא ניתקה

דין שמע את צליל הניתוק מעביר בראשו תוהה מה הוא עשה לה הוא התיישב על הרצפה בחדרו, תוהה מנסה להבין ולא מוצא.

שעה קודם

אריאל התיישבה על מיטתה וחשבה,

-היא לא שווה אותך העדי הזאת, את לא בגדת בה,

לא שיקרת לה, כל אדם מוסרי עם טיפת שכל שידע את זה ישר יתרחק ממנה,

כי היא בגדה ושיקרה וצחקה, עכשיו תספרי עד 10 ותירגעי,

תשכחי אותה אל תשמרי טינה עליה את חוזרת להיות מאושרת,

כי את בוחרת איך להרגיש!-

"אחת.. שתיים.. שלוש.. ארבע.. חמש.. שש.. שבע.. שמונה.. תשע.. עשר.." היא מלמלה לעצמה ועצמה את ענייה נשמה עמוק ונרגעה,

היא פתחה את ענייה וחייכה, קמה מהמיטה הדליקה את הטלוויזיה התיישבה על הפוף הגדול וצפתה באחת התוכניות האהובות עליה,

אחרי עשרים דקות בערך נפתחה דלת חדרה,

אריאל:"הבהלת אותי..מה?"

חנה:"יש לך מכתב.." היא הושיטה לה את המכתב וחייכה אריאל חייכה אליה בחזרה,

הוסיפה חנה "מדין.." היא יצאה מהחדר וסגרה את הדלת

-מכתב?- חשבה אריאל וחייכה,

המעטפה הייתה בצבע לבן עליה היה מודפס 'לאריאל מדין' ובצד לב חצוי לשניים

היא חייכה פתחה את המעטפה והחלה לקרוא, המכתב היה מודפס בכתב שחור.

'אריאל,

זוכרת אותי? חח איך לא?!' חיוך עלה על פניה, היא המשיכה לקרוא..

'אני אדון נשיקה ראשונה,

ואת? את רק עוד אחת,' החיוך ירד מפניה –רק עוד אחת- היא חשבה לעצמה ועקמה פנים

'עוד אחת שנישקתי, עוד אחת שעבדתי עליה,

עוד אחת שלא מעניינת, את רק עוד אחת,

שסימנתי עלייה XאיקסX  ברשימה שלי,' דמעה ירדה מעניה היא המשיכה לקרוא את המכתב,

'אם לא הייתי מוצא מישהי יותר קלה ממך עוד היינו חברים,' יותר קלה? הדמעות ירדו מעניה בקצב,

'תביני, אני הייתי ותמיד יהיה 'דופק זורק'

החלטתי לרחם עלייך כי גם ככה אני הנשיקה הראשונה שלך,

עם השאר כבר התקדמתי אבל משום מה ריחמתי עלייך,

את מבחינתי 'כוסית זולה' ולא יותר,' "כוסית זולה? לך תיזדיין" היא מלמלה לעצמה עוצרת את הדמעות שמאימות לצאת והמשיכה לקרוא

'אז יאללה עברתי לקורבן הבא,

שלך (עד מחר שאמצא קורבן אחר..)

דין"

אריאל זרקה את המכתב על הרצפה בחדר,

באותו הרגע היא כ"כ שנאה אותו,

אותו רגש של אהבה התהפך ונהפך לשנאה אחת גדולה,

הוא שיחק בה הוא ניצל אותה

...

..

מקווה שאהבתם:))

אני יודעת שיצא קצר:|

זה מה שהספקתי לכתוב בזמן שאני בבית,

עכשיו אני כבר שוב נוסעת עד יום ראשון...

אני יפצה אתכם..(ברגע שזה יהיה אפשרי :) )

מי שרוצה שאני יוסיף אותו לקוראים קבעוים.. רק תגידו;)