אז ככה..
הכל התחיל בכך שחברתי הטובה ביותר - אלמוג החלה ומספרת לי את סיפורה, את מי היא מחבבת/אוהבת והיא סיפרה לי גם שהיכירה ידיד כשהייתה בפארק מים.
היא סיפרה לי שלידיד הזה יש בעיות של התעלפויות ובעיות בלב...
כאשר אלמוג באה לישון אצלי באחד הימים הוא התקשר אליה.
היינו שתינו לבדנו בביתי.
הוא סיפר לה כי הוא היה השבוע בבית חולים ושיחררו אותו באותו יום שדיברנו איתו.
בטעות אמרתי לאלמוג "..מי זה הבנאדם הזה?!.." והוא שמע ואז זה קרה..
התחלנו לדבר..
הוא סיפר לי על הבעיות הרפואיות שיש לו ואני הקשבתי. רק הקשבתי.
הוא סיפר לי שהוא לומד בפנימייה ושהוא רואה את הוריו פעמיים בשבוע - שישי שבת.
בהתחלה ריחמתי עליו.
זה קשה מאוד לשבת ולדבר עם בנאדם שעות על גבי שעות ולשמוע את סיפור חיו.
אני לא הכרתי אותו במראה.
לא ראיתי אותו אפ'עם.
תמיד התעניינתי לדעת איך הוא נראה.
הוא היה בנאדם מאוד מסקרן וחשוד.
הוא סחף אותי עם סיפוריו הוא ריגש אותי בסיפורו.
עד שהוא סיפר לי מה שקרה לו כשהיה בכיתה ב'.....