"בובונת מתוקונת שליייי3> שיהיה לך יום מדהים ומלא במצב רוח מעולה :]"

"זאת המטרה שלי, להעלות חיוך על הפנים שלך כל בוקר בתקווה שהוא לא יירד משם עד שתלכי לישון :]"

"נשמתי, מאיזו שעה את בעיר?"

"בכלל כל מה שקורה בזמן האחרון הוא הזוי וחסר היגיון"

"יא היפואית מקסימה P:"

"את שרה יפה^^"

-"באלי למות."

"אל תמותי, את תרגישי טוב בקרוב ותהי שמחה :]"

"בוקר טוב בובע, לאב יו הכי בעולם 3333333>"

"אני לא יכול לסבול לא לדבר איתך :/ אני אוהב אותך יותר מדי בשביל לריב איתך על שטות כזאת"

"מדהימה שלי, רק רציתי להזכיר לך כמה אני אוהב אותך לפני שאני נרדם.. אז שיהיה לך לילה מעולה ואוהב אותך כל כךךך3>"

"אוף נו אבל לא באלי לחכות עד הערב:/ מתי אפשר להתקשר?"

"לילה טוב בובונת, לאביו :] 3>"

לא מסוגלת להתנתק, להרפות, לשחרר ולמחוק. יש פשוט.. יותר מדי.

זוכרים שאמרתי שיש קטע

שאתם פשוט חייבים לעשות משו

אתם יודעים שלבטח תתחרטו ושזאת תהיה טעות גדולה..

אבל אתם פשוט חייבים?

כל יום שעבר גרם לי להבין כמה טיפשה אני.

איזו טעות ענקית עשיתי.

אני מבינה את עצמי למה עשיתי את זה..

האינסטינקט שלי הוא פשוט לברוח מאנשים שפוגעים בי (בייחוד ברמה כלכך כואבת)

למרות שהוא לא היה "אנשים".

גם כשאמרנו אחד לשני באותו יום חמישי שאנחנו אוהבים אחד ת'שני כלכך

פשוט לא יכולתי, כל הכאב והסבל הזה עבר לי בראש עם דמעות.

אבל ככה זה בחיים, יש אהבה וסבל, ונפגעים

ופשוט.. לא משנה מה.. אסור אסור אסור

להתנתק מהבנאדם שאתה הכי אוהב

שאתה מוכן לתת לו הכל

לעשות בשבילות הכל

עד המוות.

ואני עשיתי זאת כי נגרם לי כאב וסבל.

ועכשיו? כואב לי ואני סובלת פי 23462346 ממה שהייתי איתו.

חוויתי איתו הרבה יותר אושר, שמחה, ואהבה מאשר הסבל הזה.

הוא גרם לי להרגיש נאהבת, הפיח בי שמחת חיים, עשה הכל כדי שיהיה לי טוב

ואת כזאת מטומטמת שלא יכולה לזרוק ת'סבל הזה הצידה?

נכון שפגעו בך ברמות.. מטורפות, בייחוד באותה שיחה.

אבל היי, הוא יצא מחייך, למה לזזל את ככה?

כי הוא חלק ענק ובלתי נפרד לחלוטין מחייך, מליבך, מאושרך.

ואחרי שהוא יצא מחייך?

את רק סובלת

לא שמת לב?

אז מה עדיף לך יותר? לסבול ככה? עד סוף חייך אולי?

או להחזיר את החתיכה הזאת ללב שלך, להכניס אותו לחייך בחזרה

ולהיות שמחה, מאושרת, נאהבת..?

כל החיים שלך סבלת מדברים לא קטנים בכלל.

דברים שאנשים בכלל לא מתארים לעצמם.

אבל את זה? את פשוט לא מסוגלת לזרוק לפח.

כל יום זמזמת כמה שורות מהשירים בפוסטים שלך למטה, ונהיית עצובה.

מבינה עד כמה המצב שלך לא טוב כרגע.

אבל אין כבר דרך חזרה, עשית את הטעות שלך ואת תשלמי עליה.

וכרגע? את משלמת עליה. איך אומרים.. ביג טיים.