מחר.
מחר זה היום הכי קשה שעובר עליי בכל שנה.
מאז שהוא הלך.
הוא?
הגיבור שלי. הבנאדם הכי יקר לי. הבנאדם שהכי אהבתי.
הבנאדם שהבין אותי ועזר לי. הבנאדם שבאמת היה לו אכפת.
הבנאדם שידע אותי. הגיבור שלי.
כל שנה אותו כאב, אותו סבל, מאז שהוא הלך.
מדי פעם שעלינו לקבר שלו, הייתי כותבת לו מכתב מתומצת כמה שאני יכולה
עם כל הרגשות שלי בפנים.. זה היה מאוד קשה.
השנה החלטתי לעשות את זה אחרת.
לעשות את זה בדבר שדיי מחפה על אי קיומו.
וזאת המוזיקה.
המוזיקה מילאה לי את כל החלל הריק שהוא התיר מאחור.
והשנה החלטתי פשוט לשבת עם גיטרה. ולשיר לו.
אמא לא רוצה שאביא את הגיטרה. היא טוענת שנעשה את זה בעוד חודשיים. אני מקווה.
אני מתגעגעת אלייך כלכך. אתה לא מבין אפילו עד כמה.
אני אוהבת אותך, ולעולם לא אפסיק.
זה השיר המתוכנן:
Flogging Molly
If I ever leave this world alive
I'll thank for all the things you did in my life
If I ever leave this world alive
I'll come back down and sit beside your
feet tonight
Wherever I am you'll always be
More than just a memory
If I ever leave this world alive
If I ever leave this world alive
I'll take on all the sadness
That I left behind
If I ever leave this world alive
The madness that you feel will soon subside
So in a word don't shed a tear
I'll be here when it all gets weird
If I ever leave this world alive
So when in doubt just call my name
Just before you go insane
If I ever leave this world
Hey I may never leave this world
But if I ever leave this world alive
She says I'm okay; I'm alright
Though you have gone from my life
You said that it would
Now everything should be all right
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Misa Amane
