הבטחתי פרק היום לא?
אז הנה הוא
והוא מוקדש לכל המעריצות (=
פרק 1
"מישל! קומי קומי! סוף סוף הגיע היום!" גס'יקה צעקה לי.
"מה! הוא כבר הגיע!" קמתי וצעקתי בהתרגשות.
חיבקנו אחת את השניה חזק חזק וצחקנו.
"מה השעה?" שאלתי את גס'יקה. "6 וחצי," היא ענתה.
"מה? צריך להתחיל להתארגן כדי שנהיה שם מאוד מוקדם," אמרתי וקמתי אל החלון.
הסתכלתי על רחבי צרפת. היא הייתה כל כך יפה.
גס'יקה נכנסה להתקלח ואני בינתיים הוצאתי את הבגדים שהתכוונתי ללבוש.
הסתכלתי על הסקיני ג'ינס האפור שלי והגופיה הנמתחת שהוצאתי. חיפשתי בין
חפצי את הסווצר שלי, זה עם הפסים בשחור לבן. הוצאתי מהתיק את נעליי הVANS
השובצות שלי. "כן, זאת בהחלט הולכת להיות הופעה שווה," חייכתי לעצמי.
גס'יקה יצאה מהשירותים והתחילה להתארגן. נכנסתי להתקלח. יצאתי מהמקלחת
עטופה במגבת וגס'יקה כבר הייתה לבושה בסקיני שחור וקפוצון לבן עם דמות של הHAPPY TREE FRIENDS
עליה.
היא התחילה להתאפר. לבשתי מהר את בגדי. "תביאי לפה את האיפור!" אמרתי ולקחתי
את העיפרון השחור. סיימתי להשים עיפרון, סומק וכל מה שביניהם. "איפה המסרק! לא
הסתרקתי!" צעקתי וחיפשתי אותו. מצאתי ואספתי את שיערי החלק והשחור לקוקו מתוח.
הוא הגיע לי עד מעל התחת. דאגתי להוציא את הפוני שלי וסירקתי אותו לצד. "תסיימי
להתארגן כבר אני בינתיים מסדרת את התיק!" אמרתי והתחלתי לסדר אותו. "זהו סיימתי,"
אמרה גס'יקה. "יופי מה השעה?" שאלתי אותה. "כבר 8!" היא צעקה.
"בואי כבר שנספיק לתפוס את האוטובוס," אמרתי ולקחתי את התיק המשובץ שלי.
בתיק היה בין היתר את הפלאפון שלי, שתיה , הכרטיס להופעה, ומלא שלטים.
יצאנו מהבית והתחלנו לצחקק. הלכנו הליכה קצרה של 10 דקות. הגענו לתחנה וראינו
את האוטובוס מגיע. "בואי רוצי! שנספיק להגיע," גס'יקה צעקה לי ורצנו.
"הספקתם לעלות," אמר הנהג וצחק. שילמנו לו כסף על הנסיעה והתיישבנו
איפה שהיה מקום פנוי.
אחרי נסיעה ארוכה של שעה, שעה וחצי הגענו לתחנת יעד שלנו. "בואי כבר!" אמרתי
וגררתי את גס'יקה מחוץ לאוטובוס.
הגענו למקום ההופעה. היה תור די ארוך של מעריצות שמחכות להיכנס.
"אויי איזה תור!" אמרתי ועמדנו שם. "הסיידליפ שלי בסדר? אוף שכחתי להחליף עגיל בגבה!"
אמרתי והתעצבנתי מעט. "מה את מתעצבנת מכל הפירסינגים שלך? אנחנו סוף סוף הולכות לראות אותם!"
צעקה לי גס'יקה. מכל מקום מעריצות דיברו עליהם, הסתכלו על תמונות ושמעו שירים.
"יאוו! זה חלום שמתגשם. סוף סוף נראה את הקילרפילצה! אני כבר מתה לראות את יו!"צעקתי בהיסטריה.
שעות ארוכות עברו. שרנו שירים והרמנו שלטים כמו במפגשים. הגיע השעה 17:00.
שעת הכניסה להופעה, או לפחות לעבור את השארים. "יש!!" כל המעריצות צעקו.
פתחו את השערים וכולם דחפו ודחפו. ניכנסו לבפנים והמקום היה ענק. "גס'יקה לכי למצוא מקום,
אני צריכה ללכת לשירותים" אמרתי והלכתי לשירותים.
היו שם כמה בנות. סידרתי קצת את האיפור. מישהי באה ודחפה אותי ונשכתי את עצמי.
"איה!" אמרתי והסתכלתי לראות שלא קרה כלום לפירסינג הטרי שלי בלשון.
"סליחה," היא אמרה והמשיכה ללכת.
יצאתי והלכתי לכיוון השומרים. ניסיתי לעבור אבל לא הייתה דרך. "מה אכפת לי, לפחות יש לי
את הכרטיסים למאחורי הקלעים," חשבתי לעצמי.
ואז זה היה מתי שהתנגשתי בו...
להמשיך?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
