וואו, איך שהזמן טס.
ידעתי במובן מסויים שזה יקרה, על כן התחבטתי בעצם הקמתו של הבלוג, לפני כמה חודשים טובים.
סמסטר החל והנה חלף חלף ביעף, והגענו לאימת-פברואר, חודש הדין, בו כל הסטודנטים יעמדו לבחינות כבני מרון.
כל כך הרבה העסיק אותי בזמן האחרון. לימודים בראשם.
פוליטיקה גם, אוניברסיטאית וישראלית גם יחד, ורק אומר שאיבדתי כיוון ונראה שמצאתי אותו שוב.
קראש כושל בהחלט טפח בחוזקה על פניי, והביאני לתובנות חדשות באשר למקומן של האהבה והזוגיות בחיי.
ובדיוק אז, הגיע זה שהפך את הקערה על פיה, וגורם לי לחייך לא מעט. אבל כאמור, לאט לאט. ועם זאת, אני מחבב אותך מאוד יקירי.
למזלי, נמנעתי מלכתוב בעת המלחמה. אני לא יודע מה הייתי כותב, עקב התחושות המעורבות שהיו לי, ובהפציע יום כן היתה מפציעה לה תחושה חדשה. אבל גם הרבה לפני שנסתיימה, סמוך ובטוח הייתי, הווה אני וכן אשאר באשר לאי נחיצותה ואי יכולתה להגשים את יעדיה, שלא לחינם לא הוגדרו מעולם.
התנגדות פציפיסטית למלחמה בכללותה, על אף היותה נעלית מוסרית, אינה רציונאלית במצבנו הנוכחי. אולם התנגדות למלחמה מתוך אסטרטגיה מחושבת וארוכת טווח, המביאה בחשבון גם את מה שמצוי לו מעבר לקצה חוטמנו הזב שומן-פצעי-בגרות, הינה מחוייבת המציאות, לוגית והגיונית.
זה לא מכבר זכיתי להאזין למחזרי בוחרים שונים ומשונים, שהציגו עמדותיהם וביקשו ממני לבוא ולשלשל בקלפי ביום הבחירות את הפתק הנושא את אות ושם רשימתם לכנסת הבאה. למצער, המוכשרים שבהם ידעו להגיד את מה שרציתי לשמוע. אולם נדמה היה כי רק נציגי חד"ש, מחמד ברכה ודב חנין, ידעו גם לענות על כל השאלות שהציגו בפניהם באופן לוגי והגיוני. ברכה, בחביבות וברגש, וחנין, בשלווה שנראה היה שבאה מתוך בטחון מלא בדיעותיו, הגיון טהור, רציונאליות צרופה ויישוב הדעת, הצליחו שניהם להפליאני במידת נכונות דבריהם.
על כל זאת ומתוך בחינה של המצב והאופציות הנתונות לי כבוחר, הגעתי למסקנה כי אצביע לחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון - חד"ש
על כל אדם בישראל שזכות הבחירה נתונה בידו, להצביע לחד"ש- המפלגה הדמוקרטית האמיתית היחידה, שתייצגהו נאמנה ותילחם על זכויותיו, שתביא לשלום צודק ותדאג לרווחתו ולסביבתו- לא רק במצעה, כי אם גם בפעולותיה במסגרת הפרלמנטרית, ומי יתן שתזכה לעשות זאת גם מתוך הזרוע המבצעת.
מי ששלומם של מדינת ישראל והעם היהודי חשובים לו, אין לו מנוס מלהצביע למפלגה היחידה, שמצעה ותכניתה מבטיחים באמת ובתמים קיומה של ישות מדינית יהודית בארץ ישראל שאיננה קיקיונית, שתשגשג ותתקיים לעד!
למי שתהה, האות היא ו'.

אשתדל לשוב על עקבותיי ולהמשיך את כתיבתי כבראשונה.
ועד אז,
שבת שלום
ולהתראות.