בין זינוק לזינוק

איזה שנים אלה היו!

לא רק שעבר עלי הרבה, עבר על המקום הזה הרבה. על האינטרנט בכלל, על העולם.

כבר לא כזה באופנה לכתוב בלוגים, אבל הכל קצר מדי, לאף אחד אין זמן לקרוא, אז טוויטר/ סיקרט לא בא בחשבון. והפייסבוק לא אנונימי.

אז הנה, אני כותב כאן.

הספקתי להתאהב ולהיות חמש שנים עם מלאך, והוא חזר לו לשמים מהם הוא בא.

חיות כיס קופצות בדרך כלל כשיש אסונות, אז זה מה שעשיתי, קפצתי מהר מהר והרחק משם, כדי לא לשקוע בדכאון. 

אני משקם את גופי ושריריי כמו קנגורו אדום, מוכן לבעוט לתת אגרופים ולתת בראש.

מעניין אם יש אנשים שקוראים כאן עדיין...

השמיעו קול!