בין זינוק לזינוק

זהו.

חופש.

חופש אמיתי.

מאז גן טרום חובה לא היה לי חופש כזה...סיימתי הכללללללללל. נגמר הצבא. נגמרו הלימודים. הכל נגמר.

אז יש לי סוף סוף זמן,

לקרוא.

ולקרוא.

ולקרוא.

ולהיפגש עם מלא חברים שלא ראיתי מלא זמן.

ולקרוא.

ולהיות עם קרובי משפחה מוזנחים. בדגש על סבא וסבתא.

ולקרוא.

ולעשות טרק (בארץ, כי אין זמן ואין כסף לחו"ל...)

ולקרוא.

ולצאת לחו"ל לקצת זמן (ממש קצת זמן!).

ולקרוא.

ולכתוב שירים.

ולקרוא.

ולכתוב סיפורים קצרים ואולי גם ארוכים.

ולקרוא.

ולהתנדב יותר באיגי.

ולקרוא.

ולהתחיל להיות פעיל פוליטית שוב.

ולקרוא.

וללמוד שפה חדשה.

ולקרוא.

ולמצוא עבודה.

ולקרוא.

ולהתכונן ללימודים שמתחילים בנובמבר.

ולקרוא.

ולקרוא.

ולקרוא.

ולכתוב בבלוג הזה. ולהתמיד!!!

חודש וקצת של חופש.

חופש אף פעם לא עובר לי מהר.